צדק עורכי דין

צדק עורכי דין צדק עורכי דין הינו משרד בוטיק רב תחומי, המתמחה במשפט מסחרי ובמקרקעין ומעניק ללקוחותיו מעטפת שירותים שירות מקצועי

מה בין "זכות סירוב ראשונה" ל"זכות ההצעה הראשונה"?זכות סירוב ראשונה היא זכות המקנה קדימות ברכישת נכס, ורק לאחר וויתור על ...
10/06/2026

מה בין "זכות סירוב ראשונה" ל"זכות ההצעה הראשונה"?

זכות סירוב ראשונה היא זכות המקנה קדימות ברכישת נכס, ורק לאחר וויתור על הזכות, בעל הנכס יהא חופשי להציעו למכירה לצדדים שלישיים. אופן יישום זכות זו ועבירותה (למי ניתן להעביר את
הזכות בנסיבות שונות) מעוגנים בהסכמה חוזית בין הצדדים.

לדוגמא: יוסי ודינה בעלי מניות בחברה א'. לדינה זכות סירוב ראשונה לרכישת מניותיו של יוסי. במידה ויוסי ירצה למכור את מניותיו, עליו להציע לדינה לרכוש את המניות בטרם יציע אותן לקונים אחרים, ורק אם דינה לא תרכוש את המניות, יוכל להציען לאנשים אחרים.

דוגמא מוכרת מעולם הפיננסיים היא אופציית CALL . אדם בעל זכות לבצע עסקה פיננסית בעתיד, ברגע שהנכס מוצע למכירה, יבחר האם לבצע את העסקה או לא (מחיר העסקה הוא למעשה מחיר מימוש האופציה). במידה ויסרב ניתן יהיה למכור את הנכס נשוא האופציה לצדדים שלישיים.

זכות ההצעה הראשונה הינה התחייבות חוזית בין בעל נכס לבעל זכות, לפיה לאחרון ניתנת זכות ראשונים להציע הצעה לרכישת הנכס.
לאחר קבלת ההצעה, בעל הנכס רשאי לפעול באחת משלוש אפשרויות:
(1)להסכים להצעה ולמכור את הנכס לבעל הזכות. (2) לשאת ולתת עם בעל הזכות על ההצעה.
(3) לסרב להצעה ולהציע את הנכס לצדדים שלישיים, לכל היותר באותם תנאים אשר הוצעו לבעל הזכות.

מדובר בזכות שמטיבה עם מוכר הנכס, שהרי מרגע שהנכס מוצע למכירה בעל זכות ההצעה הראשונה אמנם הראשון שיציע מחיר עבור הנכס המועמד למכירה, אך המוכר לא מחויב לבעל הזכות ויכול לסרב לבעל הזכות במידה וההצעה לא לטעמו.

דוגמא: יוסי הוא הבעלים של מניה א' ולמשה יש זכות הצעה ראשונה על מניה א'. יוסי החליט למכור את המניה ולכן פנה למשה, שהציע ליוסי עבור המניה 100 ש"ח. לדעתו של יוסי שווי המניה הינו לכל הפחות 150 ש"ח. לאחר משא ומתן בין הצדדים, במידה ותושג הסכמה – משה ירכוש את מניה א' מיוסי במחיר כלשהן בין 100 ל150, במידה ולא תושג הסכמה – יוסי רשאי לפנות לצדדים שלישיים לצורך מכירת המניה, במחיר שלא יפחת מהמחיר אותו הציע משה.


רוצים לדעת עוד?

אתם לקראת עריכת הסכם בעלי מניות?

בוחנים לצרף בעלי מניות נוספים/חדשים לחברה?

חשוב לכם לשמור על האינטרסים המשפטיים והמסחריים שלכם?

פנו אלינו עכשיו

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

שרית ואילן
צדק עורכי דין

הספק שלכם שילב AI בשירות. הוא עשה זאת בלי לשאול אתכם, ועכשיו הוא עשוי להיות הבעלים של הנתונים שהזנתם זה לא תרחיש עתידי. ...
02/06/2026

הספק שלכם שילב AI בשירות. הוא עשה זאת בלי לשאול אתכם, ועכשיו הוא עשוי להיות הבעלים של הנתונים שהזנתם

זה לא תרחיש עתידי. זה מה שקורה כבר
היום בחוזי SaaS של חברות רבות, ורובן לא יודעות שזה קורה

רגע לפני שתמשיכו לקרוא, חישבו : מתי לאחרונה

בדקתם את הסכם ה- SaaS שחתמתם עליו עם

ספק שירות שגיליתם שהוא שילב בינה מלאכותית ?

האם ידעתם שהוא עשה זאת ?

האם ההסכם המקורי מסדיר מה מותר לו לעשות עם

הנתונים שלכם כעת ?

רוב המנהלים שאנחנו שואלים אותם את השאלות

הללו עונים : "לא בדקתי".

זה לא רשלנות, זה פשוט קצב השוק. כ-50% מספקי

ה- SaaS שילבו AI בשירותיהם בשנתיים האחרונות,

רובם עדכנו את תנאי השירות בהודעה קטנה שקל

לפספס, וההסכם המקורי שחתמתם עליו, לא תוכנן

לעולם הזה.

התוצאה ? ייתכן שהספק שלכם כבר נהנה מזכויות

שימוש בנתונים שלכם שמעולם לא הסכמתם להם

במפורש.

מה בדיוק הסיכון ?

חוזים שנחתמו לפני שנה-שנתיים כמעט ודאי אינם

מתייחסים ל-5 הסוגיות הבאות, שהפכו קריטיות

עם כניסת ה- AI לשירות :

1.בעלות על נתונים ותוצרים :

סעיפים בעייתיים מקנים לספק בעלות על פלטים

שנוצרו מהמידע הקנייני שלכם, או זכויות שימוש בלתי

מוגבלות בנתונים שהזנתם. הסטנדרט הרצוי הוא

שהלקוח הוא הבעלים של המידע שהכניס ושל

התוצרים שהמערכת הפיקה.

2.סודיות ואבטחה :

כלי AI מאומנים לרוב על הנתונים שמוזרמים אליהם.

הסכמים רבים אינם כוללים איסור מפורש על שימוש

בנתוני הלקוח לאימון המודל, ואינם מציינים אילו

מודלים של צדדים שלישיים מעורבים בעיבוד.

שני מחדלים אלה מהווים דגל אדום.

3.שקיפות ויכולת הסבר :

בהתאם לרמת הסיכון של השימוש

ב AI - ה- EU AI Act מחייב שקיפות לגבי אופן פעולת

המערכת ויכולת הסבר להחלטותיה. גם ארגונים

שאינם כפופים ישירות לרגולציה האירופית

עשויים למצוא את עצמם מחויבים בכך, אם הם

עובדים מול לקוחות אירופאים.

4.מגבלות אחריות ושיפוי :

חוזים רבים כוללים פטור מוחלט לספק בגין נזקים

הנובעים מהחלטות AI שגויות, הטיה אלגוריתמית, או

הפרת זכויות יוצרים על ידי תוצרי ה - AI

בלא carve-outs מפורשים לרשלנות חמורה

ולהפרת פרטיות, אתם חשופים.

5.גמישות לשינויים : הספק עשוי להחליף את מודל

ה- AI הבסיסי בהתראה קצרה, מבלי שתידרש

הסכמתכם. זהו סיכון תפעולי ורגולטורי

שחשוב לעגן את ההגנה ממנו בחוזה.

הפתרון : AI Addendum

הדרך הפרקטית ביותר היא צירוף "נספח "AI

לחוזה הקיים, שמסדיר במפורש את כל הסוגיות

שנוצרו עם כניסת ה- AI לשירות, מבלי לפתוח

מחדש את כל ההסכם.

ארגונים שפועלים ביזמות וסוגרים פערים אלה

כעת, לפני שמתעורר סכסוך, נמצאים, משמעותית,

במצב טוב יותר.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

האם ההסכמים שלכם מול ספקי SaaS כוללים

הגנות מפורשות על הנתונים שלכם?

האם בדקתם לאחרונה אם הספק שלכם שילב AI

בשירות שרכשתם ממנו ?

האם הארגון שלכם מוכן לדרישות ה - EU AI Act ?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו.

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

שלכם,

שרית ואילן

רוב היזמים שאני פוגש מוכרים מצוין.הם יודעים לשכנע, לסגור עסקאות, לגייס לקוחות.חלקם כבר בונים כלי AI שמוכרים בשבילם, אוטו...
31/05/2026

רוב היזמים שאני פוגש מוכרים מצוין.

הם יודעים לשכנע, לסגור עסקאות, לגייס לקוחות.
חלקם כבר בונים כלי AI שמוכרים בשבילם, אוטומציות, תוכן, נוכחות דיגיטלית שעובדת 24/7.

הבעיה? הם עושים את זה לפני שיש להם רצפת הגנה משפטית בסיסית.

בשבוע שעבר ישבתי בכנס על שכנוע, מכירות ובניית עסק חכם לעידן ה-AI.
חדר מלא ביזמים. אנרגיה גבוהה. כולם מדברים על גידול, סגירות, סקייל, כלי AI שמכפילים תפוקה.
ושאלתי את עצמי: כמה מהם עצרו לרגע לבדוק את הצד השני של המשוואה?

כי כלי AI שמוכר בשמך, יוצר תוכן בשמך, מתקשר עם לקוחות בשמך, נוגע בדיוק בנקודות הכי רגישות:
קניין רוחני. פרטיות. אחריות משפטית. תנאי שימוש.
ועסקה שנסגרת בכלי אוטומטי, בלי הסכם כתוב מסודר ובלי הגנה על הנכסים הדיגיטליים שלך, היא עסקה שיכולה לפגוע בך יותר מאשר לסייע.

הנוסחה שאני רואה שוב ושוב:
צמיחה מהירה + כלי AI חזקים + הגנה משפטית לקויה = סיכון שמצטבר בשקט.

לא צריך להאט את הצמיחה.
צריך לוודא שהתשתית המשפטית גדלה יחד איתה.
זה בדיוק מה שאני עושה עם הלקוחות שלי.

אם אתם יזמים שצומחים במהירות, משלבים AI בעסק, ורוצים לוודא שהצמיחה מוגנת, אשמח לשיחה קצרה.

תודה ל Yaniv Zaid Csp על הכנס שהצית את המחשבות האלה.

#משפטמסחרי #יזמות #סטארטאפ #קנייןרוחני #פרטיות #עורךדין #הגנהמשפטית #צמיחה

בדיקת נאותות משפטית - סוף מעשה במחשבה תחילהלאחרונה נתקלנו במשרד במקרים רבים בהם משקיעים ביקשו לבצע השקעה מבלי לבצע בדיקת...
24/05/2026

בדיקת נאותות משפטית - סוף מעשה במחשבה תחילה

לאחרונה נתקלנו במשרד במקרים רבים בהם משקיעים ביקשו לבצע השקעה מבלי לבצע בדיקת נאותות משפטית קודם לכן.

הסיבות לאי ביצוע בדיקת נאותות יכולות לנבוע מגורמים כגון:
השקעה בחברה צעירה, חוסר בתקציב, שיקולי עלות תועלת, היקף ההשקעה, לוחות זמנים, השקעה בתאגיד שיש בינו לבין המשקיעים יחסי עבודה מתמשכים וכדומה.

אך ככלל, כאשר נתקבלה החלטה שלא לבצע בדיקת נאותות משפטית לפני השקעה הסתברה ההחלטה כשגויה.
אין ספק כי בכל השקעה טמונה מידה מסוימת של סיכון, אולם ניתן לצמצם את רמת הסיכון באמצעות בחינה מקיפה של העסק הנרכש.

בדיקת נאותות משפטית, מאפשרת למשקיעים ללמוד אודות מצב התאגיד במישורים רבים ומגוונים.
בכלל זה – הבעלות במניות התאגיד, היחסים עם המערכת הבנקאית, האישורים הנדרשים מצדדים שלישיים, נכסי התאגיד המשועבדים, רישיונות התאגיד והשפעת העסקה על תקפותם, מצבת העובדים ותנאי העסקתם לרבות חשיפות בנוגע לחובות התאגיד כלפיהם הן מכוח הדין והן מכוח ההסכמים עימם. כמו כן, חשיפות המס של התאגיד, מבנה ההסכמים עם ספקי התאגיד לרבות רמת הסיכון בעבודה מול מיעוט ספקים מהותיים, מצבת הלקוחות של התאגיד ותקופת ההתקשרות עימם, תביעות עבר אליהן התאגיד חשוף, הפעולות הנדרשות להגנה על זכויות הקניין הרוחני של התאגיד
באמצעות רישום פטנטים, סימני מסחר וזכויות יוצרים וכדומה.

לתוצאות עשויה להיות השפעה רבה על האם לבצע או לא לבצע את העסקה לאור תוצאות הבדיקה. הבדיקה תשפיע גם על אופי העסקה ובין היתר, על מבנה העסקה (עסקת לרכישת מניות או עסקה לרכישת נכסים) והמחיר.
עוד ניתן יהיה להחליט על המצגים שידרשו מהעסק הנרכש ובעליו, הבטוחות שיינתנו להבטחת ההשקעה, התנאים המתלים לביצוע העסקה, סעיפי השיפוי ואופן ההשקעה.

למשרדנו, צדק עורכי דין, ניסיון עשיר בביצוע בדיקות נאותות משפטיות לרבות בהיבטים של הגבלים עסקיים ביצוע בדיקת נאותות משפטית הוא עניין קריטי המשתלב עם אסטרטגית
ההשקעה והיכולת לנהל משא ומתן לכריתת הסכם בצורה הטובה ביותר.

עומדים לקראת ביצוע השקעה?

מנהלים משא ומתן לעסקת רכישת מניות או

עסקה לרכישת נכסים?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות?

פנו אלינו עכשיו.

נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

שלכם,

שרית ואילן

מזכר הבנות ("טרם שיט") – 8 סעיפים שכל יזם חייב להכיר !ברכות!אחרי מאמצים מרובים, פגישות ומצגות עם אין סוף משקיעים, הגיע ה...
18/05/2026

מזכר הבנות ("טרם שיט") – 8 סעיפים שכל יזם חייב להכיר !

ברכות!
אחרי מאמצים מרובים, פגישות ומצגות עם אין סוף משקיעים, הגיע הרגע לו חיכיתם וקיבלתם "טרם שיט", מזכר הבנות (Term Sheet) מקרן השקעות נחשבת או מהמשקיע הפרטי בו חשקתם.

1. בדיקת נאותות (Due diligence​) - במסגרת מזכר ההבנות תידרש החברה והיזמים להעמיד לרשות המשקיע את האפשרות לבחון את עסקי החברה
ולקבל לידיו כל מידע הקשור בפעילותה, לרבות מידע בנוגע לקניין הרוחני של החברה, עובדי החברה וצדדי ג', הנכסים, הזכויות והחובות של החברה.
יצוין כי אם בדיקת הנאותות תגלה כי חלק מהמצגים והנתונים שהציגו היזמים שגויים, ייתכן מאוד כי העסקה לא תצא אל הפועל.

2. מתווה ההשקעה – מעבר לסכום ההשקעה, יקבעו הצדדים באיזה אופן יושקעו הכספים בפעילות החברה. למשל האם הכספים יושקעו בחברה הקיימת או שעדיף להקים חברה חדשה? האם הכספים יוחזקו בנאמנות עד להתקיימות התנאים?
האם לצורך השקעה יידרשו המייסדים להעמיד ביטחונות?

3. תמורה בעד השקעה – לפני העברת כספי ההשקעה ולפני חתימה על הסכם ההשקעה
ירצו המשקיעים להבטיח את השקעתם הכספית. לצורך כך עומדות בפניהם מגוון אפשרויות.
השקעת כספים פעמים רבות מובטחת בתמורה לקבלת השליטה על הפעילות העסקית.
למרות זאת, משקיעים שונים העומדים לפני עסקאות השקעה בחברות שונות, יבחנו כל מקרה לגופו ויתאימו לו את הסכם ההשקעה.

4. אופן השימוש בכספי ההשקעה – המשקיעים שואפים להגן על כספם, לצורך כך הם דורשים
במזכר ההבנות שורה של התחייבויות, כגון - הצבת תוכנית עבודה, לוחות זמנים לביצוע המשימות, מנגנוני יציאה וכיו"ב.

5. הקצאת מניות וחלוקת אופציות- במסגרת מזכר ההבנות יקבעו הצדדים את כמות המניות שתוקצה, סוג המניות - מניות רגילות, מניות בכורה, מניות הנהלה וכו' - ואת הזכויות הצמודות למניות (זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות ועוד).
במסגרת זו עולות שאלות רבות, כגון מהן הזכויות שיש להקנות למשקיעים? באילו תנאים יוקצו הזכויות? ועוד.

6. איסור על ביצוע עסקאות במניות (No sale) - משקיעים מעוניינים למזער את הסיכונים
הנלווים לעסקת ההשקעה בין היתר באמצעות סעיף האוסר על המייסדים, לפרק זמן מסוים, לבצע עסקה כלשהי בחלק או בכל המניות שבהחזקתם.
לכך מספר סיבות, ביניהן, הרצון של המשקיעים לחזק עוד יותר את הזיקה של המייסדים לחברה.
בנוסף לרוב מייסדי החברה הם אנשי מפתח בחברה, הם אלו שהצליחו להביא אותה לנקודת ההתקשרות,
להם הידע, הניסיון וההכרות עם השוק והשירות או המוצר ולכן הצלחת החברה תלויה בהם, ההנחה היא שאם המייסדים יעזבו את החברה בשלב מוקדם, יהיה לה הרבה יותר קשה להצליח.

7. בלעדיות (No shop) - נושא הבלעדיות הוא סעיף חשוב למשקיעים המטיל על החברה ובעליה
איסור על ניהול משא ומתן עם משקיעים נוספים במהלך ביצוע בדיקות הנאותות.
רוב המשקיעים לא יוותרו על דרישה זו ולכל היותר יסכימו לצמצם את פרק הזמן של תקופת הבלעדיות.

8. סודיות - מאחר ועסקאות השקעה הן בעלות רגישות גבוהה, אחת החובות המוטלות על הצדדים
היא שמירה בסוד על המגעים עד לחתימה על הסכם השקעה או עד להתקיימות תנאים ספציפיים.

זכרו!
אומנם Term Sheet הינו חלום שמתגשם עבור הרבה יזמים, אך אין זה אומר שצריך למהר לחתום עליו מבלי להבין לעומק את המשמעויות שלו
ומבלי לנסות ולנהל משא ומתן על התנאים המצויים בו.

יזמים בחברה או בסטארטאפ?
מצאתם את המשקיע החלומי שלכם?
קיבלתם לידכם מזכר הבנות?

פנו אלינו עכשיו
אשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

שלכם,
שרית ואילן

שבועיים לפני סגירת העסקה, הסטארטאפ גילה שהמוצר שלו לא מוכן משפטית.הטכנולוגיה הייתה מצוינת. הצוות היה חזק. המשקיע היה מוכ...
14/05/2026

שבועיים לפני סגירת העסקה, הסטארטאפ גילה שהמוצר שלו לא מוכן משפטית.

הטכנולוגיה הייתה מצוינת. הצוות היה חזק. המשקיע היה מוכן לחתום.
אבל אף אחד, לאורך שנה וחצי של פיתוח, לא שאל שאלה אחת פשוטה: אילו נתונים המוצר אוסף, מאיפה, ועל מי?
כשישבנו לבדוק, עלו שלושה פערים שדרשו טיפול מיידי:
עיבוד נתונים אישיים ללא מסמכי פרטיות תקינים. היעדר הסכמי עיבוד מול ספקי צד שלישי. סיווג שגוי של המוצר ביחס לדרישות הרגולטוריות באירופה.
לא כשל קטסטרופלי. פערים שניתן היה למנוע לחלוטין.
העסקה נסגרה בסוף, אחרי עיכוב של שלושה שבועות ועלויות שלא היו צריכות להיות.
הלקח שחוזר על עצמו בליווי סטארטאפים: בדיקת רגולציה ופרטיות היא לא שלב שעושים לפני עסקה. היא חלק מהפיתוח עצמו.
אם אתם לקראת גיוס, כניסה לשוק אירופי, או סגירת עסקה, ורוצים לוודא שהמוצר שלכם מוכן גם משפטית, מוזמנים לפנות אליי ישירות.

הנכס הכי יקר בחברה שלכם כנראה לא מוגן. ואתם כנראה לא יודעים את זה!מספר התביעות בגין גזל סודות מסחריים עלה ב-168% בתוך עש...
12/05/2026

הנכס הכי יקר בחברה שלכם כנראה לא מוגן. ואתם כנראה לא יודעים את זה!

מספר התביעות בגין גזל סודות מסחריים עלה
ב-168% בתוך עשר שנים. הסיבה ? קל לגנוב,
קשה להגן, ורוב החברות מגלות את הפגיעות
רק כשהנזק כבר נגרם

בשנת 2025 הוגשו 1,273 תביעות בגין גזל סודות

מסחריים בבתי המשפט הפדרליים בארצות הברית

בלבד. כשנה קודם, הורשע מהנדס לשעבר של גוגל

בגין גניבת סודות מסחריים של בינה מלאכותית

לטובת חברה סינית. xAI של אילון מאסק תבעה את

חברת OpenAI באותה עילה. חברת TSMC

הטייוואנית נמצאת בחקירה פלילית אקטיבית.

מדובר בתחום שהפך מסוגיה משפטית פריפריאלית

לאחת מזירות המאבק המסחרי המרכזיות של עידן

הטכנולוגיה.

השאלה הראשונה שכדאי לשאול היא לא "האם יש

לנו סודות מסחריים"? אלא "האם אנחנו יודעים מה

הם, היכן הם שמורים, ומה יקרה להם כשעובד מפתח

יעזוב לחברה מתחרה?"

מהו בכלל סוד מסחרי, לפי הדין הישראלי ?

סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, מגדיר

סוד מסחרי כמידע עסקי מכל סוג, שאינו נחלת

הרבים, שאינו ניתן לגילוי כדין בנקל, שסודיותו מקנה

לבעליו יתרון תחרותי, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים

סבירים לשמור על סודיותו. כל אחד מהתנאים הללו

הוא גם חסם וגם כלי הגנה. אם לא ננקטו אמצעים

סבירים לשמירה, אין סוד מסחרי.

ולמה שזה יהיה חשוב לכם ?

כי כל מי שתובע בגין גזל סוד מסחרי

חייב להוכיח את קיומו, לתאר אותו בפירוט, ולהוכיח

שנקט אמצעים לשמירתו. בית הדין לעבודה קבע זאת

מפורשות בפסק דין פרומר נ' רדגארד משנת 1999,

ועמדה זו מחייבת עד היום.

מה בפועל מוגן, ומה לא ?

רשומות לקוחות מפורטות הן סוד מסחרי. "אנחנו

עובדים עם לקוחות גדולים" אינה.

אלגוריתם תמחור שפותח לאורך שנים הוא סוד

מסחרי.

ידע מקצועי כללי שצבר עובד בתפקידו אינו. שיטת

ייצור ייחודית היא סוד מסחרי. שיטה שניתן לפתח

ב- reverse engineering תוך מספר ימים, ספק.

מה אתם יכולים לעשות כבר מחר בבוקר ?

מיפוי- זהו את עשרת סוגי המידע שהכי כואב אם

יעבור למתחרה.

מרשם- תעדו מי מורשה לגשת אליו, היכן הוא שמור,

ואיזו הגנה חלה עליו.

אמצעים סבירים- ארגוניים, חוזיים וטכנולוגיים.

הליכים מובנים- לכניסת עובד חדש, למעבר בין

תפקידים, ובמיוחד לעזיבה.

מדיניות AI - שימוש בכלי בינה מלאכותית עלול

לחשוף סודות מסחריים לגורמים חיצוניים,

ורוב החברות עדיין לא מסדירות זאת.

אם תיקלעו לסכסוך, תרצו להגיע מוכנים, עם תיאור

קונקרטי של הסוד, עם ראיות לדרך פיתוחו, עם הסבר

ברור לערכו העסקי, ועם רצף עובדתי שמוביל ממכם

לנתבע.

אלו לא דרישות פרוצדורליות בלבד, אלו ההבדל בין

תביעה שמנצחת לתביעה שנדחית.

אהבתם? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם.

האם אתם יודעים לאתר ולתאר בדיוק מה הם

הסודות המסחריים של החברה שלכם ?

האם יש לכם תהליך מסודר לעזיבת עובדים שמבטיח

הגנה על מידע רגיש ?

האם הסכמי הסודיות והעסקה שחתמתם מספקים

הגנה אמיתית, או שמדובר בסעיפים שגרתיים שלא

יעמדו בביקורת שיפוטית?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות?

נשמח מאד לקרוא ולשמוע.

פנו אלינו עכשיו!

אשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

מיקרוסופט, 75 מיליון דולר ורשות המיסים: פסיקה חדשה שכל יזם ומנכ"ל חייב להכיר לפני שמוכר חברה בית המשפט הכריע: רשות המיסי...
05/05/2026

מיקרוסופט, 75 מיליון דולר ורשות המיסים: פסיקה חדשה שכל יזם ומנכ"ל חייב להכיר לפני שמוכר חברה

בית המשפט הכריע: רשות המיסים חרגה מסמכותה, שינתה מדיניות "במחשכים" ודרשה עוד מיליונים שלא מגיעים לה.
מה זה אומר על העסקה הבאה שלכם?

בסוף 2025 ניתן פסק דין שעבר מתחת לרדאר של רבים, אך השלכותיו נוגעות לכל מי שמוכר חברה, מבצע שינוי מבנה, או מנהל פעילות בין-חברתית בין ישויות קשורות.

הרקע בקצרה

מיקרוסופט רכשה חברת סייבר ישראלית בשם הקסהדייט תמורת סך 75 מיליון דולר. זמן קצר לאחר מכן, הועברו נכסי החברה ופעילותה למיקרוסופט במסגרת שינוי מבנה עסקי.

רשות המיסים לא הסכימה לשווי שהוצהר, קבעה שווי של כ-96 מיליון דולר, ודרשה מיסים בהתאם.

בית המשפט ביטל חלק מהותי מעמדתה וחייב את רשות המיסים בהוצאות.

מה שבית המשפט קבע, ומה שאתם צריכים להכיר
ראשית, גילום מס אינו מוסף לשווי הממכר.
רשות המיסים ביקשה להוסיף לשווי העסקה את המס הצפוי, טענה שהגדילה את השווי בכ-30%.
בית המשפט דחה זאת מכל וכל ופסק כי כאשר מתמחרים עסקה לפי שיטת השוואת המחיר, המחיר שנקבע בין צדדים בלתי קשורים כבר משקף את כלל השיקולים הכלכליים, לרבות מס.

יתרה מכך, בית המשפט ביקר בחריפות את רשות המיסים על כך שאימצה עמדה חדשה מבלי לפרסם אותה, מבלי לתקן את הנחיותיה, ומבלי לאפשר לנישומים להיערך. שינוי מדיניות "במחשכים" אינו לגיטימי.

שנית, תשלומי הולדבק הם חלק מהתמורה.
בעסקאות רכישת סטארטאפים, נפוץ לשלם למייסדים חלק מהתמורה באופן נדחה, המותנה בהמשך עבודתם.
בית המשפט קבע כי תשלומים אלה אינם "בונוס" ואינם שכר עבודה, אלא חלק אינטגרלי מהתמורה בגין הנכסים שנרכשו.
ההיגיון ברור: חברה שמייסדיה מחויבים להישאר שווה יותר, ולכן התמורה הכוללת גבוהה יותר.

שלישית, ריבית רעיונית תיקבע לפי נתוני אמת, לא הערכות. רשות המיסים חייבה את החברה בהכנסות ריבית רעיונית על סכומים שלא התקבלו במועד.
בית המשפט אישר את עקרון ההתאמה המשנית, אך קבע שהריבית תחושב לפי עסקאות אמיתיות בתוך הקבוצה, 0.175% בלבד, ולא לפי אומדן תיאורטי של רשות המיסים.

המסר המעשי

עסקאות מכירה, שינוי מבנה ורכישות בין ישויות קשורות חשופות לביקורת מחירי ההעברה, וסכומי המס הנגזרים מהן יכולים להיות משמעותיים.

פסק דין זה מתווה קווים ברורים: שיטת ההערכה קובעת מה מחושב, מה שלא נכתב בהנחיות רשות המיסים אינו מחייב, ונתוני אמת גוברים על הערכות תיאורטיות.
זה בדיוק הסוג של ידע שצריך להיות על השולחן לפני שחותמים, לא אחריו.

מתכננים למכור את החברה, לבצע שינוי מבנה, או להעביר נכסים ופעילות בין ישויות קשורות?

שמעתם לאחרונה על מחלוקת עם רשות המיסים בנוגע לשווי עסקה בין-חברתית?

רוצים לדעת אם המבנה הנוכחי שלכם חשוף לסיכוני מחירי העברה שלא לקחתם בחשבון?

יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות?

אשמח מאד לקרוא ולשמוע.

אשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

שלכם,

צדק עורכי דין

היום. בית המשפט המחוזי בחיפה.ליטיגציה מסחרית אמיתית לא מתחילה בדיון. היא מתחילה הרבה לפניו: בקריאה מדוקדקת של כל מסמך, ב...
03/05/2026

היום. בית המשפט המחוזי בחיפה.
ליטיגציה מסחרית אמיתית לא מתחילה בדיון. היא מתחילה הרבה לפניו: בקריאה מדוקדקת של כל מסמך, בניתוח מעמיק של מסכת העובדות, ובזיהוי הנקודה המדויקת שבה עובדה הופכת לטיעון משפטי.
כשנכנסים לאולם, ההכנה כבר נגמרה. מה שנשאר הוא רק הביצוע.
הבוקר, סכסוך עסקי של מיליוני שקלים. לקוח שהשקיע הכל במיזם, נפגע קשה, ומגיע לבית המשפט עם ציפייה אחת: שמי שמייצג אותו יעמוד שם מוכן, חד ומדויק.
תיקי ליטיגציה מסחרית מורכבים מגיעים לעיתים קרובות לאחר שכשל משהו בהסכם, במערכת היחסים העסקית, או בציפיות שלא קיבלו ביטוי מספק בכתב. מי שמלווה לקוחות בבניית הסכמים מסחריים, ביודעו כיצד בתי משפט קוראים חוזים, ניצב ביתרון של ממש כשאותו הסכם מגיע לבחינה שיפוטית.
משרד שחי את עולם ההסכמים המסחריים מבפנים, יודע גם לפרק אותם בבית המשפט. ויודע, לא פחות חשוב, כיצד לנסח אותם מלכתחילה כך שלא יגיעו לשם.

חתמתם על הסכם תוכנה בלי לקרוא אותו ? כך זה עלול לעלות לכם ביוקר!רישיון תוכנה הוא לא טופס סטנדרטי - הוא המסמך שקובע כמה ש...
16/04/2026

חתמתם על הסכם תוכנה בלי לקרוא אותו ? כך זה עלול לעלות לכם ביוקר!

רישיון תוכנה הוא לא טופס סטנדרטי - הוא המסמך
שקובע כמה שליטה יש לכם על הליבה העסקית שלכם

רוב המנכ"לים והיזמים שאנחנו פוגשים חתמו על
הסכמי רישיון תוכנה בלי לעצור לרגע.
לחצו ,"Agree" העבירו למשפטן לחתימה
ועברו הלאה.זה מובן לחלוטין. יש עסק לנהל.
אבל כשמגיע הרגע הקריטי - סבב גיוס, רכישה ,
due diligence , סכסוך עם ספק - ההסכמים האלה
עולים על השולחן.
אז מתגלה שמה שנחתם בלחיצה אחת, עלול לעכב
עסקה, לחשוף לתביעה, או לפגוע בשווי החברה.

מה המשקיעים ורוכשי החברות בודקים היום ?

כל תהליך due diligence רציני כולל היום בחינה
של ארבעה תחומים שמרבית היזמים
אינם מוכנים אליהם:

הראשון הוא קוד פתוח בתוך המוצר.

האם שילבתם רכיבי קוד פתוח בפיתוח ? יש רישיונות קוד פתוח שמחייבים אתכם לחשוף את קוד המקור של המוצר שלכם כולו. זו לא תיאוריה -זה קרה לחברות שהפסידו
עסקאות רכישה בשל כך.

השני הוא בעלות על הפיתוח.

מי פיתח עבורכם תוכנה ? פרילנסר ? קבלן חיצוני ? בהסכמים רבים הבעלות על הפיתוח נשארת אצל המפתח ולא אצלכם. הדבר האחרון שאתם רוצים
לגלות הוא שהמוצר שלכם לא שייך לכם.

השלישי הוא מגבלות שימוש שאתם מפרים
מבלי לדעת.

הסכמי SaaS כוללים הגבלות על מספר משתמשים, שימוש גיאוגרפי, שימוש מסחרי ועוד. חברות רבות מתרחבות ומגלות שהשימוש שלהן חרג מזמן ממה
שהורשה.

הרביעי הוא חשיפה בסעיפי אחריות ושיפוי.

כשספק תוכנה שאתם משתמשים בו מפר קניין רוחני של צד שלישי - מי נושא בסיכון ?
בהסכמים רבים התשובה מפתיעה ולא לטובתכם.

הנקודה האסטרטגית העמוקה יותר
אנחנו נמצאים בשלב שבו ארכיטקטורת הרישוי
הופכת לשיקול השקעה לכל דבר. בדיוק כפי שסייבר עבר מעניין IT לעניין דירקטוריון, כך גם רישוי תוכנה.
משקיעים מתוחכמים כבר שואלים שאלות שלא
נשאלו לפני שלוש שנים.

חברה שמגיעה לשולחן המשא ומתן עם מפת
רישוי מסודרת, הסכמים ברורים ואין הפתעות
מגיעה ממקום של כוח.
חברה שמגלה את הבעיות תוך כדי תהליך,
משלמת על כך בזמן, בכסף ולעיתים בעסקה עצמה.

הבשורה הטובה היא שרוב הבעיות האלה
ניתנות לפתרון - אם מזהים אותן בזמן.

אהבתם ? שתפו את הדיוור עם הקהילה שלכם
מנהלים חברה או סטארטאפ המשלב רכיבי תוכנה
חיצוניים או קוד פתוח ?

עומדים בפני סבב גיוס, תהליך M&A או
due diligence ורוצים לוודא שאין הפתעות
בתחום הרישוי?
חתמתם על הסכמי SaaS ולא בטוחים שאתם
מבינים את מה שהתחייבתם אליו ?
יש לכם שאלות, הערות, הארות, תובנות ותגובות ?

פנו אלינו עכשיו
נשמח מאד לייעץ ולעמוד לרשותכם.

שלכם,

שרית ואילן צדק

Address

Tel Aviv

Opening Hours

Monday 09:00 - 19:00
Tuesday 09:00 - 19:00
Wednesday 09:00 - 19:00
Thursday 09:00 - 19:00
Sunday 09:00 - 19:00

Telephone

073-3737711

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when צדק עורכי דין posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to צדק עורכי דין:

Share