07/03/2026
"זכינו ב8 מש"ח – מה לעשות?"
"תוייגתי ולכן אענה" – מכירים את שלוש האלו שהתחילו אלפי תגובות שלי בעשור האחרון?
הפוסט עלה, תוייגתי והוא הוסר.
רצה הגורל (ואני מאמין קטן מאוד בגורל) שבדיוק הייתי מול המחשב ועשיתי צילום מסך של הפוסט כי המסך עדין לא התחלף.
במאמר זה אתייחס לכמה היבטים של זכייה כל כך גדולה "ככה באמצע החיים".
סכומים כאלו מגיעים לרוב מירושות ענק, מכירת מניות בחברות הייטק, עסקאות ענק של עצמאים או זכיות מפתיעות.
מבין האפשרויות הנ"ל – הזכייה היא הכי פחות סבירה.
למה?
סטיסטיקה... ככה זה.
ההיבטים אליהם אתייחס במאמר:
1. איך זה יכול לשנות את החיים?
2. מה אומרים למשפחה/חברים?
3. מה עושים עם הכסף עכשיו?
4. מה עושים עם הכסף בעתיד הקרוב?
וכדי לכבד את הקוראים שלא רוצים לקרוא הררים של מילים במאמר:
1. לא הרבה ברמת התחושה הרגשית והאישית. כמובן אם נוהגים בבגרות ובאחריות.
2. לא חייבים לומר. אולי באמת עדיף שלא.
3. כל הכסף בקרן כספית עד לקבלת החלטה מושכלת.
4. עושים תכנון פיננסי מותאם אישית ומשקיעים בהתאם.
דעותיי האישית בהרחבה.
בכל מה שאכתוב שימו לב שנחזור לדבר אחד וחשוב – התכנון אמור להתאים בדיוק לכם וליעדים המשפחתיים שלכם. לא למה שהשכנים רוצים או למה שראיתם אצל הבחור הנחמד מהמכולת ובטח שלא ייעוץ שקיבלתם מהספר בזמן תספורת.
כאמור - נחזור לזה כל הזמן.
איך הזכייה צריכה לשנות לנו את החיים?
הזכייה הזאת היא ככל הנראה אירוע של פעם בחיים.
ככל הנראה בלתי שכפילה.
למרות שאני מכיר משפחה שזכתה פעמיים בהפרש של כמה שנים ובזמן שהכרתי אותה (אחרי הזכייה השנייה) האבא עדין היה גנן בעירייה. מבחירה כמובן.
אני ברמה האישית יכול מאוד להעריך מוסר עבודה גבוה וכבוד לכסף.
פרט לעובדה שזה נכון יותר, מדובר באקט חינוכי שחשוב מאוד להעביר לילדים.
הגישה של "אנחנו לא חוסכים שום דבר מהילדים" לדעתי לא נכונה ברמה החומרית כי ילדים לא צריכים לקבל כל מה שהם רוצים אלא רק מה שהם צריכים.
וגבולות ברורים המשולבים בסירובים (מושכלים ואחראיים) פה ושם הם חומרי גלם לבניית אופי.
אני יודע שזו לא היתה מטרת הרשומה המקורים אבל לגישתי זה חלק משמעותי מהמהות שלנו כהורים.
בסופו של דבר אנחנו רוצים לפתח יכולות עצמאיות – לא לפתח תלות במצב של ההורים.
זהו איזון חשוב.
יותר חינוכי/הורי מאשר פיננסי/חומרי. אבל חשוב לא פחות.
אני חושב שהזכייה אמורה וצריכה לשנות לכם את החיים לטובה ולשפר אותם.
אתם תחליטו כמה.
אני לא מזלזל חלילה בסכום של 8 מש"ח – אבל זה לא סכום של עשרות מיליונים אז הגישה שונה מעט.
במקרה זה הגישה הכללית שלי היא שחייבים לנהוג ולחיות באחריות, עם תוכנית ובצורה שהתוכנית תהיה צופה פני עתיד.
במקרה שלכם – אם הדירה מתאימה לכם מבחינת הצרכים המשפחתיים לשנים הקרובות ואתם אוהבים את השכונה – אין מניעה להישאר בה.
אם הדירה לא מתאימה ולא תואמת את צרכי המשפחה אז למצוא משהו שכן יהלום את הרצונות שלכם.
למשל – ככל והילדים גרים שניהם באותו החדר (סביר בגיל הזה) לא אמור להיות שינוי גדול.
ככל ואתם כבר רוצים חדר לכל ילד, ואם יש גם צורך בחדר עבודה או חדר אירוח – יש צורך להגדיל לדירה גדולה יותר.
מבחינת עבודה (יגיעה אישית):
האם אתם מרוצים בעבודות שלכם? אם כן אז לא חייבים לעשות שינוי משמעותי.
אם לא אז אפשר לחפש עבודה אחרת. חשוב להיות שלמים ומרוצים עם עמל היום.
אני פחות מתחבר לצפייה רצופה בטלוויזיה כל היום... אבל זה עניין אישי מאוד.
הזכייה ללא ספק תשנה לכם את החיים כי אתם תחיו במקום מחשבתי ומנטלי נהדר שנקרא "הכל יהיה בסדר".
כלומר – בתכנון נכון לא יהיה שום אירוע בודד שיקריס את משק הבית כמו פיטורים של אחד ההורים, מלחמה, עוד מגיפה וכדומה.
לצערנו לא חסרים אירועים שליליים שמתרגשים עלינו ולא חסרים אסונות...
מה אומרים למשפחה ולחברים?
כאן זו לא תשובה של מתכנן פיננסי אלא סתם של אחד שאתם שואלים אותו...
הגישה האישית שלי היא להשאיר את הרוב בתוך התא המשפחתי (ההורים - הזוכה ובן/בת הזוג). להשתדל אפילו לא לדבר על זה ליד הילדים ולא לשדר להם את זה.
לילדים אפשר לספר כשהם יגדלו משמעותית כמובן.
למה "את הרוב"?
כי יהיו שינויים בחיים שלכם. אי אפשר ואולי גם לא צריך להסתיר את הכל.
אני לא הייתי הולך וצועק מעל לכל בימה שזכיתי ב8 מש"ח אבל בהחלט מדבר על זכייה במיליון שקלים.
ומתזמן את הזכייה למעבר לדירה אחרת.
כלומר – זכינו במיליון (נניח – את הסכום אפשר לדייק בתור הדלתא בין הדירות), קנינו עם רוב הכסף דירה גדולה יותר ואנחנו ממשיכים לחיות כרגיל.
אפילו הייתי מגדיל לעשות ועושה מסיבה גדולה לחברים (אחרי מכירת הדירה).
אחרי "שריפת" המיליון על דירה ברור שעשיתם צעד אחראי והתקדמתם עבור התא המשפחתי וזהו. עד לזכייה הבאה.
זה יוריד מכם בקשות לא רצויות כמו "אני קצת תקוע עם קניית דירה – אפשר 300,000 שקלים בבקשה? הרי זכיתם בכל כך הרבה... מה זה ישנה לכם?".
וגם יוריד מכם כל מני הצעות של "מומחים" לגבי השקעות כי יודעים שיש לכם כסף.
"זכינו במיליון, מכרנו את הדירה, קנינו דירה אחרת, עשינו מסיבה, תם הטקס".
לדעתי הפתרון הזה (הודעה על זכייה קטנה שמגיעה *אחרי* שקניתם את הדירה החדשה תסגור בצורה נאה את הסיפור.
ככלל בחיים ובפיננסים בפרט – עדיף למנוע בעיות מאשר לטפל בהם.
מה עושים עם הכסף עכשיו?
אני מניח שזו היתה המטרה המקורית של הרשומה... 😊
אז דבר ראשון וכמו שכתבתי בקיצור – כל הכסף לקרן כספית.
קרן כספית נחשבת ל"אפיק נטול סיכון" למרות שלגישתי כסף בקרן כספית לטווח ארוך נמצא בסיכון גבוה מאוד.
אבל אנחנו לטווח של כמה חודשים ולכן זה המקום שלו.
אחרי שהכסף שם – להודיע למעסיקים שלנו שבעקבות המצב (הכי כבר שנים אנחנו יכולים לומר "בעקבות המצב" וזה לגיטימי) אתם יוצאים לGap Month"".
חודש של טיול משפחתי.
אני לא פוסל שבועיים תאילנד ושבועיים ארה"ב.
לתכנון לבד או לתת למישהו לארגן את הכל.
כך או כך – לדעתי העלות תהיה 80-120 אש"ח.
האם זה כלכלי?
בוודאי שלא!
האם מגיע להם?
בוודאי שכן!
האם תעשו את זה?
לא יודע... אני לא מכיר אתכם...
אפשר גם משהו "בשכונה" כמו סיבוב באירופה או קפריסין.
לא משנה מה היעד שלכם אבל הטיול המשפחתי הזה לדעתי חשוב מאוד.
כל דבר שייתן לכם מעט ניתוק, זמן להיות רק משפחה והמון זמן שיח ביניכם ההורים.
מה עושים עם הכסף בעתיד הקרוב?
עכשיו החלק המקצועי של המאמר...
ראשית צריך להגדיר את המטרות והיעדים שלהם.
"לקנות דירות כדי לתת לילדים" לדעתי אינו יעד פיננסי הכי איכותי שיכול להיות....
זה לא ירע את מצבכם באופן מידי – אבל זה חוטא לפיזור וחוטא לרעיון של הגדלת הון ויצירת יציבות לטווח ארוך.
אני אישית מאוד אוהב את ישראל.
אבל ישראל מהווה 0.3%-0.5% מכלכלת העולם (תלוי בהמון גורמים).
לגישתי לא נכון להשאיר את כל ההון כאן גם אם זה מה שהכי מכירים וחושבים שזה הכי נוח.
אני מאמין גדול מאוד בפיזור וחוסר תלות ולכן ההון המשפחתי מפוזר בין ארבע יבשות וארבע מטבעות.
משפט שמנחה אותי כבר שנים:
"אני לא סומך על כלום אז אני משקיע בהכל".
זה לא ממש מדויק כי יש דברים שאני סומך עליהם ואני גם ממש (ממש ממש ממש) לא משקיע בהכל אבל התיק מחולק לפי סגמנטים אחראיים של השקעה.
ועדין...
איך אפשר לחלק הן כזה שייתן ביטחון לתא המשפחתי?
זו שאלה שתהיה לה תשובה אחרת לכל משק בית.
אבל אתן כיוון כללי. זו רק אחת הדוגמאות. חייבים להבים מה היעדים האמיתיים של המשפחה ולהבין את האלטרנטיבות.
אני נאלץ להניח כמה הנחות ייסוד שככל הנראה לא יתאימו בדיוק למשק הבית של מעלה הרשומה. חזקה עליכם הקוראים שתיקחו מזה מה שיועיל לכם.
1. שיפור מגורים. מיליון שקלים.
נניח וצריך להגדיל את הדירה ולעבור לחמישה חדרים באותו האזור. להשאיר את המשכנתה כמו שהיא לדעתי יהיה דבר נכון (ככל ויש יכולת החזר לגישתי צריכה להישאר המשכנתה. זה שומר על משק הבית בכמה רבדים. הנחת יסוד של מיליון שקלים (השתוללתי). כולל התאמת הדירה החדשה לצרכים שלכם. אולי שיפוצון או משהו בסגנון.
הסעיף והמספר תומך הגישה שלי לגבי לספר למשפחה ולחברים.
עד כה שום דבר לא משתנה בחיים מבחינת התזרים (המשכנתה נשארה כמו שהיא ואולי יש עוד כמה שקלים בחודש לשלם ארנונה כי הנכס גדול היותר. אולי גם דמי ניהול לבניין וכדומה).
2. חשיפה איכותית לשוק ההון. חובה חובה חובה. 2-5 מש"ח מאוד תלוי במהות ובאיפיון שלכם. אפשר גם יותר וזה יהיה בסדר אבל לא הייתי בוחר למלא תיק פיננסי רק בנדל"ן.
ענין של גישה אישית...
יש לקבל החלטה (אחרי שמקבלים ייעוץ) אילו מכשירים פיננסיים יתאימו לכם יותר.
לא הייתי קונה מדדים בשישה מיליון שקל ושוכח מהם כי המהלך לא ישנה לכם היום את החיים.
תיק מסחר עצמאי מפוזר המכיל מדדים רחבים, תיק מנוהל עם החלטה לגבי רמת הסיכון (חשיפה מנייתית) לעומת רכיב האג"ח. רכיבי גידור לטווח בינוני ארוך המשלבים א-קורלציה לשוק ואפילו משקיע ברכיבים שהם לא "שוק ההן הקלאסי" כמו סחורות, מטבעות וחוזים), תיק סטרקצ'רים עם רכיבי תשואה מובטחת או שימור הקרן ותיק דיבידנדים.
אני לא אומר מה וכמה וכל החלטה שתקבלו חייבת להיות עם בעל רישיון אבל לגישתי חובה להקצות כמה עשרות אחוזים מהתיק הכולל שלכם בשוק ההון.
ניתן לייצר מנגנוני חלוקה משוק ההון שיהיו תלויים בביצועי התיק והעולם.
ככלל – יש לא מעט מנגנוני חלוקה משוק ההון (מקבלים משהו בכל חודש רבעון) ויש גם מכשירי השקעה שמהווים אפיקים לטווח ארוך.
אחרי כל זה - אפשר וצריך לשקול לפתוח חשבון השקעות בארה"ב ו/או בשוויץ. ללא קשר לרגולציה הישראלית.
ההמלצה הגורפת שלי היא שלא לבצע השקעות בשוק ההון ללא ידע רחב מאוד ו/או ייעוץ של בעל רישיון.
3. נדל"ן נוסף בארץ. אני לא הייתי מחזיק יותר משתי דירות בארץ או מקסימות שלוש. עדיף ממונפות ועדיף שהשכירות תשלם את המינוף. זה אפשרי בכמה אופנים:
השקעה במינוף גבוה הפריפריה גם התשואה הפירותית גבוהה.
השקעה במינוף נמוך במרכז (תשואה קטנה ורף כניסה גבוה יותר).
השקעה במינוף גבוה אבל אחרי טיוב מאוד מקצועי של הדירה כדי שתיתן יותר (לי יש דירה בשטח של 57 מ"ר ברמת גן שמניבה 7,180 לחודש. חוקית לחלוטין).
יצירת מנגנון אנונה (פיצוי גירעון) ואז מתאפשרת רכישה של דירה ממונפת מאוד במרכז עם גירעון מפוצה פיננסית למשק שנות האחזקה.
יש התעסקות עם נדל"ן אבל אפשר להיפרד חודש עד חודש וחצי שכירות בשנה ואז יש חברת ניהול.
4. נדל"ן בחו"ל – לא תמיד מתאים לכל אחד אבל לגישתי חובה לדבר על זה.
נדל"ן בחו"ל מייצר מנגנוני פיזר סיכונים, פיזור מטבעי, פיזור רגולטורי ויצירת א-קורלציה בין השוק המקומי ובין השווקים במדינות היעד.
אחד היתרונות בנדל"ן בחו"ל הוא שהתשואה הפירותית יחסית גבוהה ומאפשרת הכנסה של 3,000-6,000 שקל לחודש על כל מיליון שקלים של השקעה. זאת לפני עליית הערך וכמובן בשקלול שנתי ולא חודשי.
התיק האישי שלי בנדל"ן בחו"ל התחיל לפני שבע שנים ובחלק מהרכיבים הרווחתי יותר מ150% על הכסף שלי כבר) תלוי מועד השקעה כמובן.
ומצד שני... יש לי נכס שעובד יפה מאוד ואני מוכר אותו בערך בכמה שקניתי אותו כי זה השוק (זמן לא משהו למכור וזמן נהדר לקנות).
מה שאני מנסה לומר הוא שלא הכל נוצץ.
אחרי שזה נאמר – הסיכונים בנדל"ן בחו"ל הוא התקשרות עם "מומחים" לא מקצועיים/אמינים, בעיות תפוסה, תחזוקה ורגולציה.
בגדול – נהוג לצפות לקבל 3%-6.5% מהנכסים בקטגורית מגורים לטווח ארוך. אפשר גם ABNB אבל אני פחות מתחבר מטעמי התעסקות ויציבות עקרונית.
אני הייתי מתמקד ב"מה עושים עם הכסף עכשיו?" ובזמן הזה מחפשים מתכנן פיננסי.
לסיכום - לא לפעול מלחץ ובתחושת בהילות. לא יקרה שום דבר עם הכסף בקרן כספית וחשוב שתקבלו החלטות מושכלות איכותיות.
בהצלחה רבה :)
גילוי נאות – אני הבעלים של חברה לייעוץ פיננסי המתמחה באסטרטגיות השקעה ובתכנון פרישה.
אין בדברים משום ייעוץ, המלצה או חיזוי.
אין בדברים משום ייעוץ השקעות, שידול להשקעה או קידום מסלול השקעה זה או אחר. העיקרון המנחה הוא תכנון ופיזור.
אין בדברים משום תחליף לייעוץ פיננסי היקפי מותאם יעדים משפחתיים ואישיים וצופה פני עתיד.
כמו שאמרתי בתחילת דבריי – המאמר הזה נכתב כתגובה לאנונימי שהסיר את הפוסט שלו.
אם תראו את המילים האלו (או מילים דומות) אז תדביקו בתגובות את הקישור למאמר 😊
