05/12/2023
תשומת הלב של המשקיעים ברחבי העולם הופנתה במהלך החודש החולף לנתוני האינפלציה שהפתיעו לטובה ברחבי העולם ובעיקר בארה"ב ובאירופה. זאת, לצד הצטברות סימנים להאטה הגלובאלית ההולכת ומתקרבת הביאו את תשואות האג"ח בעולם לרדת בחדות. הירידה בתשואות האג"ח תמכה בשוקי המניות שרשמו עליות שערים נאות ברוב המדדים המובילים. בישראל, לצד הרוח הגבית מהעולם, אי הוודאות הנובעת מפרוץ המלחמה התבהרה במקצת, מה שתמך גם בשווקים המקומיים. בהתאם, שער החליפין של השקל מול הדולר ירד לרמה הנמוכה מרמתו ערב המלחמה. עם זאת, התמחור היחסי של מדדי המניות בישראל עדיין זול באופן ברור לעומת זה של המדדים המובילים בעולם ובעיקר בארה"ב וזאת כמובן על רקע המלחמה.
ישראל
השפעות המלחמה על הכלכלה ועל השווקים הלכו והתבהרו במהלך התקופה נסקרת באופן שהיטיב עם המשקיעים. מגמה זו מעלה כמובן את השאלה הברורה: כיצד ייתכן שבזמן מלחמה קשה מול החמאס, מדדי המניות והאג"ח בישראל עולים והשקל מתחזק מעבר לרמתו ערב המלחמה? התשובה לכך נעוצה בעובדה שהשווקים הפיננסיים אינם פועלים רק על סמך מידע קיים אלא גם ואולי בעיקר על סמך ציפיות לעתיד. לכן, אם בשבועות הראשונים של המלחמה השווקים חששו מהתלקחות של זירות מלחמה נוספות (בצפון וביו"ש) הרי שההסתברות לתרחיש זה, גם אם לא נעלמה לגמרי, בהחלט ירדה ככל שהזמן חלף וזירות אלו לא התלקחו. בנוסף, המשקיעים מעריכים ככל הנראה שהרפורמה המשפטית שהובילה לפיחות יתר של כ-10%-15% בערכו של השקל ירדה לעת עתה מסדר היום הציבורי. לכן ההשוואה הנכונה על מנת להבין את השפעת המלחמה על שער החליפין היא לרמתו בתחילת השנה (3.4-3.5 שקל לדולר) ולאו דוקא לפני בתחילת אוקטובר. גם עלויות המלחמה שמוערכות על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר ב-150 עד 200 מיליארד ש"ח לא הקשו על השווקים שכן מלבד לסיוע הצפוי מארה"ב, יחס החוב לתוצר של ישראל עדיין נמוך מאוד וצפוי, גם לאחר עלויות המלחמה לעלות לרמה של כ-65% מהתוצר, רמה שהיא עדיין נמוכה ביחס למדינות אחרות בעולם.
מבחינת ההתפתחויות הכלכליות באוקטובר נציין את החלטת בנק ישראל להעדיף ולשמור על הריבית ברמתה ולתמוך במשק בעזרת תוכניות ייעודיות ונקודתיות. כך למשל, בנק ישראל הודיע במהלך החודש על תוכנית חדשה לעידוד אשראי בריבית נמוכה לעסקים קטנים שנקלעו לקשיים. במסגרת התוכנית בנק ישראל מאפשר לבנקים המסחריים להלוות ממנו כסף בריבית נמוכה במיוחד וזאת בתנאי שכסף זה יופנה לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה ובריבית שלא תעלה על ריבית הפריים (6.25%). גם מדד המחירים לצרכן של אוקטובר תומך בגישה זו של בנק ישראל כאשר על אף שהאינפלציה ירדה בחודש האחרון ל-3.7%, היא עדיין נמצאת ברמה גבוהה ותומכת בהותרת הריבית על כנה.
התפתחויות בעולם
נדמה שבמהלך החודש האחרון ננעץ המסמר האחרון בארון של מגמת העלאות הריבית ברחבי העולם. נתוני האינפלציה בארה"ב, גוש האירו ובריטניה הפתיעו כולם לטובה ואפילו מספר בכירים בפד העזו לומר באופן ברור כי הם מעריכים שרמת הריבית הנוכחית כנראה מספיקה כדי להחזיר את האינפלציה אל היעד. בנוסף, הנתונים הכלכליים בארה"ב מלמדים על האטה מבוקרת בכלכלה שתמתן עוד יותר את האינפלציה, בעוד שבאירופה הנתונים מלמדים על כניסה למיתון של ממש. בהתאם לכך, הציפיות להפחתות ריבית של הבנקים המרכזיים בעולם כבר במחצית הראשונה של 2024 הלכו והתחזקו. תשואות האג"ח בעולם רשמו ירידה חדה במהלך התקופה והתשואה על אג"ח אמריקאית ל-10 שנים ירדה במהלך החודש מ-4.88% לרמה של 4.32%. ירידת התשואות החדה תמכה גם בשוקי המניות ובעיקר בענפים שמאופיינים בצמיחה מהירה ונהנים מריבית נמוכה כמו ענף הטכנולוגיה.
