20/07/2023
פרשת דברים פותחת את ספר דברים, שהוא הנאום האחרון של משה. באופן כמעט סרקסטי, סוגרת התורה את מעגל חייו של משה, שהותרם למשימה הבלתי אפשרית להוציא עם של עבדים מגלות לגאולה. משה שניסה בכל דרך להתחמק מכך בטענה- "לא איש דברים אנוכי...כי כבד פה וכבד לשון אנוכי"( שמות ד' י') , מסיים את שליחותו בנאום אישי ארוך המהווה חמישית מהתורה. האימרה "התפקיד עושה את האדם" מקבלת משמעות מודגשת בסיפור חייו של משה. מרועה צאן שלא ידע דבר, למנהיג כריזמטי שיודע להוכיח ולצוות, לשורר שירה, ולברך בטרם מותו.
הנאום ניפתח באמירה סתומה - "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב". רשימת השמות המופיעה בפסוק אינה מכוונת למקום בו נאמר הנאום, מכיוון שבהמשך נאמר- "בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמור", היינו המקום הוא עבר הירדן, והזמן הוא אחרי מלחמת סיחון ועוג. אין זאת אלא שרשימה זו מהווה מעין קוד, שלדעת חכמים רומזת לחטאים משמעותיים שיוזכרו בהמשך הספר, שמטרתם לחזור ולהוכיח את העם לבל יחטא.
בצמוד לפסוק הפתיח נאמר-"אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע. ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש דבר משה את אשר צוה ה' אותו אליהם". הפסוק מציין את העובדה שהמרחק בין הר חורב שבו ניתנה התורה, עד לקדש ברנע ממנו נשלחו המרגלים לפני כיבוש הארץ הוא מהלך של אחד עשר יום. מדוע חשוב לציין זאת בהקשר זה?
כמו כן יש להבין מהי התורה אותה הולך משה לבאר- "הואיל משה באר את *התורה הזאת* לאמור. ה' אלהינו דבר אלינו בחורב לאמור רב לכם שבת בהר הזה. פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי .....ראה נתתי לפניכם את הארץ בואו ורשו את הארץ". פתח בתורה וסיים בציווי על המסע הראשון וכיבוש הארץ?
נראה ש" *התורה הזאת*" רומזת לעיקרון הבסיסי ביותר בקיום התורה, והוא עיקרון הבחירה החופשית, והתוצאות הנלוות אליה. המסע מחורב לקדש ברנע לפיתחה של ארץ ישראל, היה אמור לקחת אחד עשר יום. והנה, מציין משה את העובדה שאנחנו ניצבים שוב מול ארץ ישראל, הפעם בעבר הירדן אחרי מסע של כמעט ארבעים שנה-"ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש דבר משה אל כל ישראל....בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמור". הסיבה למעבר בין התכנית הראשונית למה שקרה בפועל, הוא חטא המרגלים שיתואר בהמשך הפרשה בהרחבה, והעונש הקשה שבא בעיקבותיו. העם שבחר לא להאמין בהבטחה האלוהית, ונכנע לפחדיו ולהסתת המרגלים, הביא על עצמו את ההתגלגלות במדבר עד תום הדור הראשון בשנת הארבעים. על העיקרון הזה חוזר משה בצורה ברורה בסוף הספר- "ראה אנכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע .....ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך"( דברים ל'' ,טו' , יט')
בטרם ירחיב משה את נאומו, יוכיח את העם על חטאיו, ויקרא לשמירת המצוות, הוא רומז לעיקרון הבסיסי ביותר של "בחירה חופשית",המטילה על האדם את האחריות למעשיו , ובצידה העיקרון של שכר ועונש.
שבת שלום
