22/09/2021
בעקבות אירוע התמוטטות הבניין בחולון נשאלתי המון שאלות בנושא
להלן התייחסותי להיבטים הביטוחים –
ישנן בשוק הביטוח שתי סוגי פוליסות לביטוח דירה :
פוליסה לסיכונים מוגדרים.
פוליסת כל הסיכונים .
פוליסה לסיכונים מוגדרים - SPECIFIED PERILS
הפוליסה התקנית והמקובלת הינה על בסיס סיכונים מוגדרים ומכסה :
אש, פריצה, גניבה , ברק, התפוצצות , התלקחות , סופה וסערה , נפילת כלי טיס , התנגשות , פעולת זדון, רעידת אדמה ונזקי טבע .
ככל הידוע בשלב זה קריסת הבניין לא אירעה כתוצאה מהסיכונים המוגדרים הנ"ל ולכן אין כיסוי ביטוחי בפוליסה התקנית הרגילה .
פוליסת כל הסיכונים – ALL RISKS
פוליסת כל הסיכונים בנויה הפוך מפוליסת סיכונים מוגדרים ומכסה כל נזק תאונתי ,פתאומי, ובלתי צפוי, למעט רשימת חריגים .
הגדרת הפוליסה : "אובדן או נזק לרכוש מכל סיבה שהיא לרבות רעידת אדמה" למעט חריגים :
בלאי, לחות ,קורוזיה , השחתה הדרגתית , גורמים אטמוספריים או אקלימיים בעלי השפעה הדרגתית , תזוזת קרקע ( שלא מרעידת אדמה )
כל נזק הנובע מתכנון בנייה לקוי ואו עבודה לקויה .
מאחר והסיבות לקריסת הבניין עדיין נחקרות לא ניתן לדעת בשלב זה האם יש כיסוי ביטוחי בפוליסה על בסיס כל הסיכונים .
היתרון לדיירים בפוליסה זאת הוא שחובת הוכחת החריגים חלה על חברת הביטוח דהיינו חברת הביטוח תצטרך להוכיח שסיבת ההתמוטטות מוחרגת .
נטל הראיה – BURDEN OF PROOF
כאשר המבוטח מגיש תביעה נגד חברת הביטוח עליו להוכיח לפחות
שלושה דברים :
להוכיח את גובה הנזק .
כי נגרם נזק לרכוש המבוטח .
כי האירוע מכוסה בפוליסת הביטוח.
לא כך הדבר בפוליסת כל הסיכונים .
בביטוח כל הסיכונים על המבוטח להוכיח את הנזק לרכושו ותביעתו תתקבל
גם אם לא הוכחה הסיבה שגרמה לנזק .
במידה והמבטח מבקש לדחות את התביעה על המבטח
להוכיח שהאירוע נופל תחת אחד מחריגי הפוליסה .
לכן מומלץ לדיירים שביצעו פוליסת דירה על בסיס כל הסיכונים כן להגיש תביעה לחברות הביטוח .
רצוי לתבוע בינתיים כתשלום מידי השתתפות בשכר דירה בגובה של 15% מסכום ביטוח הדירה ועד 12 חודשים .
הדירה היא הנכס הכלכלי והעיקרי של רבים וחלה עליהם האחריות והחובה הכספית והמוסרית לעצמם
ולמשפחתם לבטח את דירתם ורצוי עם הרחבה ל" ערך קרקע " .
גם אם חלק מהדיירים יקבלו פיצוי מחברות הביטוח ולא קנו הרחבה לערך קרקע
הם יקבלו פיצוי לפי עלות בניה למ"ר לפי גודל דירתם ולא לפי ערך הדירה בשוק .
לדוגמה : דירה בת 100 מטר לפי עלות בניה של 6,000 ₪ למ"ר הפיצוי יעמוד על 600,000 ₪ .
אך ערך הדירה בשוק למכירה/קנייה עומד על 1,600,000 ₪ כולל ערך קרקע .
אם לא בוטח ערך קרקע המבוטח לא יוכל לקנות דירה אחרת במקום אחר ויאלץ להמתין אולי להקמתו מחדש של המבנה אם בכלל .
הבעיה היא שבבניין משותף חלק מהדיירים מבוטחים וחלקם לא מבוטחים .
במצב שבו לא כל הדירות מבוטחות ייתכן מאוד ולאותם דיירים שאינם מבוטחים, לא תהיה אפשרות כלכלית להשתתף ולממן את
עלויות ההקמה המחודשות של המבנה .
יוצא איפה שמבוטח אשר ביטח את מבנה דירתו בעלות ההקמה של הדירה ללא ערך הקרקע - נמצא בבעיה רצינית .
ולכן חייבים לבטח בבניינים משותפים את ערך הקרקע . !!!
ביטוח ערך קרקע מאפשר למבוטחים לקבל פיצויים גם עבור ערך הקרקע שלהם בבית משותף ולא להיות תלויים בדיירים אחרים .
ביטוח ערך הקרקע מקנה למבוטח שקט נפשי, ושולל מצב בו הוא עלול למצוא עצמו ללא קורת גג לו ולמשפחתו.
למעשה, המשמעות של ביטוח ערך הקרקע היא שחברת הביטוח מעניקה למבוטח אפשרות לרכוש דירה חלופית בשווי שוק דומה לזה של הדירה המבוטחת שנפגעה.
בשולי הדברים אציין בהיבטים החברתיים כי ישנן מספר יוזמות של לשכת סוכני הביטוח וארגונים חברתיים שונים לפעול בדרכים שונות לעזור לדיירים :
לפנות לחברות הביטוח להכיר בנזק באמצעות כיסוי " התפוצצות " כפי שהוגדר באסון "אולמי וורסאי" .
לפנות לפיקוח על הביטוח להוסיף לפוליסה התקנית כיסוי "התמוטטות ".
להעביר את האחריות לרשות המקומית ולנסות לתבוע אותם על רשלנות על פי פקודת הנזיקין .
לבחון את קיומה של תביעה חוזית כנגד הגורמים עמם התקשרו בעלי הדירות במסגרת חוקי התכנון והבניה ( קבלן , מהנדסים ).
להעביר החלטת ממשלה שיוכרז על מקרה זה "אסון טבע " או "אסון לאומי " כדי שהדיירים יוכלו לקבל פיצוי אומנם חלקי ממס רכוש .
להגיע להסכם עם הרשות המקומית וקבלן עצמאי לבצע פרוייקט "פינוי בינוי " על השטח .
פנייה לחברי כנסת לחוקק חוק המחייב את הדיירים לבצע בדיקה תקופתית של יציבות המבנה .
הכותב: יעקב ( ג'קי ) רוזנברג .
