01/07/2026
חודש יוני היה חודש חריג במיוחד בשווקים.
במהלך החודש מדד ת״א־125 ירד בכ־9.5%, בעוד שמדד S&P 500 ירד בכ־1% בלבד במונחים דולריים. במקביל, הדולר התחזק בכ־6% מול השקל, כך שההשקעה במדד האמריקאי הניבה תשואה חיובית של כ־5% במונחים שקליים.
התוצאה: פער של כ־14.5% בתוך חודש אחד בלבד בין השקעה בת״א־125 לבין השקעה ב־S&P 500 במונחים שקליים.
אבל המספרים האלה מספרים סיפור גדול יותר.
לאורך השנים אנחנו רואים שוב ושוב את אותה תופעה: לאחר תקופה של ביצועים חזקים בשוק מסוים, משקיעים רבים נוטים להגדיל דווקא אליו את החשיפה. כך היה לפני כשנתיים, כאשר זרמו כספים רבים למסלולי ה־S&P 500 לאחר שנים של ביצועים עודפים, וכך ראינו גם בחודשים האחרונים גידול בחשיפה לישראל, לאחר תקופה שבה השוק המקומי בלט לטובה.
ואז מגיע חודש כמו יוני ומזכיר עד כמה מהר התמונה יכולה להשתנות.
הלקח אינו איזה שוק ינצח בחודש הבא, אלא שקשה מאוד לדעת זאת מראש. זו בדיוק הסיבה שפיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי הוא אחד העקרונות החשובים ביותר בניהול השקעות לטווח ארוך.
האם זה אומר שעכשיו צריך לעבור מישראל לארה״ב? בעיניי, ממש לא. בדיוק כפי שלא היה נכון לרכז את ההשקעות בארה״ב אחרי שנות העליות, כך גם אין סיבה לבצע כעת מעבר חד בכיוון ההפוך. ניסיון לרדוף אחרי השוק שהוביל אתמול מסתיים לא פעם באכזבה.
בסופו של דבר, מטרת הפיזור אינה לנצח בכל חודש, אלא להגדיל את הסיכוי להישאר מושקעים לאורך זמן. תיק מגוון ופחות תנודתי מקל על המשקיעים להתמיד גם בתקופות סוערות, ליהנות מאפקט הריבית דריבית ולהימנע מניסיונות לזגזג בין שווקים – ניסיונות שלא פעם פוגעים דווקא בתשואה.
