Elevate fund

01/09/2026

איך ייתכן ששני משקיעים מחזיקים כמעט בדיוק באותן מניות, אבל מגיעים לתוצאות שונות?
ההשוואה בין מדד S&P 500 לבין מדד S&P 500 במשקל שווה ממחישה זאת היטב. (למשקיעים בבורסת תל אביב שווה להשוות את מדד 125 על פני 125 משקל שווה)
שני המדדים מבוססים על אותה קבוצת חברות. ההבדל העיקרי ביניהם אינו אילו מניות נכללות בתיק, אלא כמה משקל מקבלת כל אחת מהן.
במדד הרגיל, החברות הגדולות מקבלות משקל משמעותי יותר. במדד המשקל השווה, כל חברה מתחילה בכל מועד איזון במשקל דומה.
הגרף מציג את התשואות השנתיות של שני המדדים. הפערים ביניהם ממחישים שבחירת המניות היא רק חלק מתהליך ההשקעה.
אנחנו נוטים להקדיש תשומת לב רבה לשאלות:
באילו מניות להשקיע?
ומתי להיכנס או לצאת?
אבל קיימת שאלה נוספת, חשובה לא פחות:
כמה מהתיק להקצות לכל מניה?

המשקל של כל פוזיציה קובע עד כמה היא תשפיע על התיק כולו. לכן, גם כאשר שני תיקים מחזיקים כמעט באותם נכסים, הם עשויים להציג תשואה ורמת סיכון שונות לחלוטין.

זו הסיבה שקביעת המשקולות היא אינה פעולה טכנית שמגיעה בסוף התהליך. אלא, היא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה עצמה.
לא מספיק לדעת במה להשקיע. צריך גם לדעת כמה להשקיע בכל דבר.

*התשואות השנתיות חושבו לפי תצפית סוף החודש האחרונה בכל שנה קלנדרית. ביצועי עבר אינם מעידים על ביצועים עתידיים.*

24/05/2026

הערב בשעה 20:00 אשתתף בInvestor Live לשיחה על השקעות מדדים,

עיוותים בשווקים וניהול השקעות סיסטמטי

נדבר בין היתר על:

ריכוזיות במדדים

ניהול אקטיבי מול פסיבי

ואיך ניגשים להזדמנויות בשוק בצורה סיסטמטית

תודה ל־Investor 360, לעומר רבינוביץ ולאמיר אלשיך על ההזמנה.
קישור להצטרפות בתגובה הראשונה.

16/04/2026

באופן מחזורי ודי מפתיע, בהמשך לאירועי המכסים של 2025, גם מרץ ואפריל השנה הם חודשים תנודתיים במיוחד.
חודשים כאלו מחדדים את ההבדל בין גישה פאסיבית לניהול אקטיבי אמיתי.
בהמשך לאירועי 2025, קיבלנו שוב סביבת שוק מורכבת, כזו שמחייבת קבלת החלטות והתאמות בזמן אמת.
וזו נקודה חשובה -
האם התשואה בתקופה זו נובעת מניהול אקטיבי, או מתנועת השוק עצמה?
מנהלי קרנות גידור נמדדים לא רק על תשואה, אלא גם על היכולת להגיב, לגדר ולהתאים חשיפה בהתאם לתנאי השוק.
אז איך ניתן לבחון זאת בפועל?
בעיניי, יש שני מדדים מרכזיים שיכולים לתת אינדיקציה:
1. שינוי בחשיפה נטו (Net Exposure)
ניהול דינמי אמור להתבטא בהתאמות ברמת החשיפה בין תקופות.
2. חודשי Turnover, כלומר
היקף השינויים בפוזיציות בפועל, עד כמה התיק עבר התאמה אמיתית.
מדדים אלו אינם מספרים את כל הסיפור,
אך הם נותנים הצצה לשאלה האם התקבלה תגובה אקטיבית לשוק.
השורה התחתונה:
בתקופות תנודתיות, לא מספיק לבחון רק את התוצאה,
אלא חשוב להבין גם את תהליך קבלת ההחלטות שהוביל אליה.

06/03/2026

התארחתי לאחרונה בפודקאסט של AVERTICE לשיחה על השקעות, מזוויות שונות של ניהול הון.

בפרק הצגתי את פעילות קרן הגידור הסיסטמטית שאני מנהל:
גישה מבוססת מודלים אלגוריתמיים, דירוג הזדמנויות לפי יחס תשואה-סיכון, ניהול חשיפה דינמי והתמקדות עקבית בניהול סיכונים.

מנגד, יונתן שיתף על פעילות השקעות הנדל״ן שלהם בחו״ל: עולם מבוסס נכסים ריאליים, תפעול שוטף ואופק השקעה ארוך יותר.

למרות שהפודקאסט בפורמט קליל ונגיש, השיחה נגעה בנקודה מהותית -
כמה חשוב ניהול סיכונים, לא משנה מה אפיק ההשקעה.

מפגש בין שני עולמות שונים, שוק ההון הסיסטמטי מול נדל״ן בינלאומי, עם מטרה משותפת: יצירת ערך עקבית לאורך זמן.

מוזמנים להאזין🎧

https://open.spotify.com/episode/088RgLOPwsOxL3GzLBtZSc?si=qOQEsjC2QuibUTZq5iR6Ww&nd=1&dlsi=b7bffc31f4f04451

Avertice · Episode

02/02/2026

השתתפתי ב־The Blushing Quants Podcast,
שיחה מעמיקה על מה שמשקיעים רבים מפספסים:
איך מדדים באמת עובדים, למה ריבאלנס חלקי עדיף על חוקים נוקשים, ולמה ניהול סיכונים תמיד קודם לתשואה.
נגענו גם במבט ל־2026 ובשלב הבא של אסטרטגיות סיסטמטיות.
זה פרק של שעה אבל הרגיש הרבה פחות (ועוד באנגלית) מזמין אתכם להאזין ובכללי לעקוב אחרי הפודקאסט כי יש שם הרבה דברים שכל סוחר אלגו היה רוצה לדעת.

The Blushing Quants Podcast · Episode

03/12/2025

הסיפור: "הביצה שהתחפשה" מאת: בנק לאומי

28/11/2025

איך אני משקיע בצורה אלגוריתמית, והאם אני קורא דו"חות?
אחת השאלות שאני מקבל הכי הרבה היא האם בתור משקיע אלגוריתמי אני באמת קורא דו"חות של חברות.
התשובה הקצרה:
לא לצורך קבלת החלטות שוטפות.
ולפעמים, אני אפילו לא יודע במדויק מה החברה עושה בפועל.
נשמע מוזר?
הנה ההיגיון:
באלגוריתמיקה המטרה היא לא הסיפור של החברה, אלא ההתנהגות שלה בשוק:
איך המניה מגיבה למידע חדש, כיצד היא נסחרת, מה רמת הסיכון ומה ההסתברות לייצר רווח.
אני כן מחזיק נתונים חשובים על כל מניה כמו סקטור, תעשייה, רווח נקי, צמיחה, תשואה על ההון, ומכפילים שונים, אבל זה לא אומר שאני קורא דו"חות של עשרות עמודים לפני כל פעולה.

בגישה אלגוריתמית הפוקוס הוא על מתמטיקה, סטטיסטיקה ודפוסים, לא בסיפור סביב החברה.

המודלים סורקים דו"חות ועדכוני חברות באופן אוטומטי, ומחלצים רק את הנתונים הרלוונטיים לקבלת החלטות. כך אינני צריך לקרוא כל שורה בעצמי והמודל נחשף רק למידע שבאמת רלוונטי.

אז מה אני כן קורא?
בעיקר מאמרים ומחקרים כמותיים שמציגים אנומליות, תובנות חדשות ושיטות שעשויות לייצר יתרון סטטיסטי

ומה לגבי דו"חות כספיים?
דו"חות כספיים ודו"חות נוספים שאני קורא הם יותר לעניין אישי,
תיקוף רעיונות, או בחינה של רעיונות חדשים, בסופו של דבר זו עדיין השקעה בשוק ההון ויש את האהבה למקצוע.

19/11/2025

איך חושבים כמו משקיע אלגוריתמי ומה ההבדל מגישות אחרות?
לפני שאכנס לעומק של שיטת ההשקעה האלגוריתמית, חשוב לי לשים את הדברים בתוך תמונה רחבה.
בעולם ההשקעות קיימות לא מעט גישות, וחלקן מצליחות.
משקיעי ערך, לדוגמה, עושים עבודה מרשימה:
הם קוראים דו"חות, מנתחים תזרים, משוחחים עם הנהלות, מבינים את הדינמיקה בענף ומחפשים חברות שמתומחרות מתחת לשווי הכלכלי שלהן.
זו גישה שמבוססת על עומק, התמדה ומיומנות אנליטית גבוהה, והיא בהחלט עובדת.
יש גם גישות מקרו, מומחים בהתנהגות שוק, ומשקיעים שמחזיקים תיק מפוזר מאוד ומסתפקים בביצועי השוק.
כולן לגיטימיות, וכולן יכולות להצליח.
הגישה שלי היא גישה אלגוריתמית, והיא אקטיבית לכל דבר.
בפוסטים הקודמים דיברתי על כך שבתיקים מצומצמים יש לעיתים פוטנציאל תשואה גבוה יותר לצד סיכון גבוה יותר.
כאן האלגוריתמיקה נכנסת לתמונה:
היא מאפשרת לבצע סינון רציונלי מתוך מאות מניות, לזהות דפוסי התנהגות ולהחליט מי מתאימה לתיק ומי לא.
במקום להתאהב בסיפור של חברה, האלגוריתם "מתאהב" בנתונים.
זו לא גישה שסותרת את הגישה של משקיעי הערך, אלא כלי אחר לגמרי להשגת מטרה דומה:
למצוא הזדמנויות לפני שהשוק מגיב.
במהות, הגישה האלגוריתמית משלבת:
• ניתוח סיכונים ברמת המניה, או המכשיר הפיננסי שמשתמשים, וברמת התיק
• זיהוי התנהגות ולא רק סיפורים
• בניית מודלים שמאתרים פער בין מידע חדש למחיר
• גיוון חכם שמתבסס על מתאם וסטטיסטיקה ולא על תחושת בטן
כך נוצר תיק שהוא אולי צר יותר מתיק מדדי, אבל מגוון בצורה יעילה יותר ומנוהל לפי עקרונות מתמטיים ולא אמוציונליים.
הרעיון המרכזי פשוט:
האלגוריתמיקה לא מחליפה חשיבה אקטיבית, היא מחדדת אותה.
היא לוקחת את האקטיביות ומעבירה אותה למקום יציב יותר, מדויק יותר ומבוסס נתונים.

11/11/2025

איך יודעים אם תיק ההשקעות שלנו באמת מגוון?
פשוט: אם יש בו מניה אחת - אין פיזור.
אבל איך בוחרים את המנייה השנייה, השלישית והשמינית בצורה נכונה?
בשלב הראשון מסננים את המניות שמעניינות אותנו לפי יחס תשואה/סיכון.
בשלב השני בודקים את התנהגות המשותפת ביניהן, קורלציה.
האם המניות עולות ויורודות ביחד בהתאמה (קורלציה גבוהה)?
או שההתנגות שלהן בלתי תלויה (קורלציה נמוכה)
קורלציה נמוכה בין מניות היא מבורכת, וקורלציה שלילית?
עוד יותר מעניינת, כי שם מתחילים לדבר על גידור.
כשמרכיבים תיק עם מספר מניות, נהוג לבחון את מטריצת ה־Covariance
כדי להבין איך הנכסים מתנהגים יחד, הן בתקופות עליות והן בתקופות ירידות.

המטרה: לוודא שהשילוב בין המניות באמת מוריד סיכון ולא רק נראה "מגוון" על הנייר.
עכשיו איך אפשר לדעת מה הספים של הקורלציות הרלוונטיות?
כמה מניות להכניס? (ניתן להתסכל על מטריצת הcovaricance ולראות מה השונות המשוקללת של התיק ולראות אם היא מתואמת עם רמת הסיכון שלך כמשקיע)
מאחר ומרבית האנשים לא בהכרח זוכרים מזה מטריצת covariance, אני ארשום כלל אצבע שיעזור לכם להחליט כמה מניות זה “מספיק”?

למשקיע שאינו חובב משוואות התשובה היא שלרוב, 8 מניות הן בסיס טוב לפיזור למשקיע הפרטי, הוספה של מניות מעבר יכולה להגדיל את הפיזור אבל התוספת היא מתחילה להיות שולית.
רק זכרו:
8 מניות מאותו עולם ≠ פיזור.
8 מניות שבבים ≠ פיזור, זה פשוט תיק שבבים.
8 מניות קוונטום ≠ פיזור, זה תיק קוונטום.
פיזור אמיתי הוא שילוב בין עולמות(סקטורים) שונים:
תשתיות, אנרגיה, נדל"ן, חומרי בסיס, פיננסים, טכנולוגיה, צריכה מחזורית, בריאות ועוד..

03/11/2025

למה לעיתים קל יותר להשיג תשואות גבוהות דווקא עם מספר מצומצם של מניות?

לכל משקיע, בין אם הוא מנהל קרן, ובין אם הוא מנהל רק את התיק האישי שלו, יש תמיד “כוכבת תיק” שמביאה תשואה מרשימה במיוחד, ולצידה לרוב גם מניה אחת שמחרבת את התוצאות.
המשותף לשתיהן? סיכון.

ל״סיכון״ יש מוניטין שלילי, אבל הוא גם המנוע שמייצר תשואה.
אם בכל שנה היינו משקיעים רק ב־5 המניות הטובות ביותר בתיק, סביר שהתשואה הייתה תלת־ספרתית או דו ספרתי גבוהה מאוד.
אבל כאן נכנס ניהול הסיכונים.

אז למה לא לבחור רק מניה אחת?
השקעה במניה יחידה יכולה להביא לתשואה יוצאת דופן, אך גם למחיקה כואבת של ההון. פיזור בין מספר מניות מפחית סיכון, אך בו-זמנית מפחית גם את פוטנציאל התשואה. כמעט בלתי אפשרי לזהות מראש את “מניית השנה”, וגם אם צדקתם בניתוח, אירוע בלתי צפוי כמו מגפה, מלחמה או משבר אשראי יכול לנפץ את ההשקעה ביום אחד.

לכן, הגישה הנכונה לרוב המשקיעים:
מספר מצומצם של מניות מספק איזון חכם בין סיכון לתשואה.

תיק של עשרות או מאות מניות מתנהג בפועל כמו המדד, ולכן מתקשה לייצר אלפא, תשואה עודפת, אמיתית. תיק ממוקד יותר מגדיל את פוטנציאל התשואה, אך גם את הסיכון. זה Trade-Off מובנה.

ואז מגיעה השאלה המתבקשת:
אז איך בוחרים אילו מניות להכניס לתיק?

במודל תיאורטי פשוט:
מדרגים את המניות הרלוונטיות מהטובה לגרועה ביותר לפי יחס תשואה/סיכון:
המניה הראשונה שתרכשו = היחס הטוב ביותר.
אחריה השנייה, השלישית, וכן הלאה.

כמובן, מיד עולות שאלות טבעיות:
• איך מחשבים נכון את יחס התשואה/סיכון?
• כמה מניות מומלץ להחזיק כדי למצוא איזון אופטימלי?
• איך נכון לחלק את ההשקעה בין המניות?

כל אלה שאלות מצוינות ואעמיק בהן בפוסטים הבאים.

* יחס תשואה/סיכון הוא עולם ומלואו, אך בפשטות: כל השקעה כוללת פוטנציאל לרווח ולהפסד. ככל שהתוחלת (הממוצע החזוי) גבוהה יותר, ההשקעה איכותית יותר.