Elevate fund

16/04/2026

באופן מחזורי ודי מפתיע, בהמשך לאירועי המכסים של 2025, גם מרץ ואפריל השנה הם חודשים תנודתיים במיוחד.
חודשים כאלו מחדדים את ההבדל בין גישה פאסיבית לניהול אקטיבי אמיתי.
בהמשך לאירועי 2025, קיבלנו שוב סביבת שוק מורכבת, כזו שמחייבת קבלת החלטות והתאמות בזמן אמת.
וזו נקודה חשובה -
האם התשואה בתקופה זו נובעת מניהול אקטיבי, או מתנועת השוק עצמה?
מנהלי קרנות גידור נמדדים לא רק על תשואה, אלא גם על היכולת להגיב, לגדר ולהתאים חשיפה בהתאם לתנאי השוק.
אז איך ניתן לבחון זאת בפועל?
בעיניי, יש שני מדדים מרכזיים שיכולים לתת אינדיקציה:
1. שינוי בחשיפה נטו (Net Exposure)
ניהול דינמי אמור להתבטא בהתאמות ברמת החשיפה בין תקופות.
2. חודשי Turnover, כלומר
היקף השינויים בפוזיציות בפועל, עד כמה התיק עבר התאמה אמיתית.
מדדים אלו אינם מספרים את כל הסיפור,
אך הם נותנים הצצה לשאלה האם התקבלה תגובה אקטיבית לשוק.
השורה התחתונה:
בתקופות תנודתיות, לא מספיק לבחון רק את התוצאה,
אלא חשוב להבין גם את תהליך קבלת ההחלטות שהוביל אליה.

06/03/2026

התארחתי לאחרונה בפודקאסט של AVERTICE לשיחה על השקעות, מזוויות שונות של ניהול הון.

בפרק הצגתי את פעילות קרן הגידור הסיסטמטית שאני מנהל:
גישה מבוססת מודלים אלגוריתמיים, דירוג הזדמנויות לפי יחס תשואה-סיכון, ניהול חשיפה דינמי והתמקדות עקבית בניהול סיכונים.

מנגד, יונתן שיתף על פעילות השקעות הנדל״ן שלהם בחו״ל: עולם מבוסס נכסים ריאליים, תפעול שוטף ואופק השקעה ארוך יותר.

למרות שהפודקאסט בפורמט קליל ונגיש, השיחה נגעה בנקודה מהותית -
כמה חשוב ניהול סיכונים, לא משנה מה אפיק ההשקעה.

מפגש בין שני עולמות שונים, שוק ההון הסיסטמטי מול נדל״ן בינלאומי, עם מטרה משותפת: יצירת ערך עקבית לאורך זמן.

מוזמנים להאזין🎧

https://open.spotify.com/episode/088RgLOPwsOxL3GzLBtZSc?si=qOQEsjC2QuibUTZq5iR6Ww&nd=1&dlsi=b7bffc31f4f04451

Avertice · Episode

02/02/2026

השתתפתי ב־The Blushing Quants Podcast,
שיחה מעמיקה על מה שמשקיעים רבים מפספסים:
איך מדדים באמת עובדים, למה ריבאלנס חלקי עדיף על חוקים נוקשים, ולמה ניהול סיכונים תמיד קודם לתשואה.
נגענו גם במבט ל־2026 ובשלב הבא של אסטרטגיות סיסטמטיות.
זה פרק של שעה אבל הרגיש הרבה פחות (ועוד באנגלית) מזמין אתכם להאזין ובכללי לעקוב אחרי הפודקאסט כי יש שם הרבה דברים שכל סוחר אלגו היה רוצה לדעת.

The Blushing Quants Podcast · Episode

03/12/2025

הסיפור: "הביצה שהתחפשה" מאת: בנק לאומי

28/11/2025

איך אני משקיע בצורה אלגוריתמית, והאם אני קורא דו"חות?
אחת השאלות שאני מקבל הכי הרבה היא האם בתור משקיע אלגוריתמי אני באמת קורא דו"חות של חברות.
התשובה הקצרה:
לא לצורך קבלת החלטות שוטפות.
ולפעמים, אני אפילו לא יודע במדויק מה החברה עושה בפועל.
נשמע מוזר?
הנה ההיגיון:
באלגוריתמיקה המטרה היא לא הסיפור של החברה, אלא ההתנהגות שלה בשוק:
איך המניה מגיבה למידע חדש, כיצד היא נסחרת, מה רמת הסיכון ומה ההסתברות לייצר רווח.
אני כן מחזיק נתונים חשובים על כל מניה כמו סקטור, תעשייה, רווח נקי, צמיחה, תשואה על ההון, ומכפילים שונים, אבל זה לא אומר שאני קורא דו"חות של עשרות עמודים לפני כל פעולה.

בגישה אלגוריתמית הפוקוס הוא על מתמטיקה, סטטיסטיקה ודפוסים, לא בסיפור סביב החברה.

המודלים סורקים דו"חות ועדכוני חברות באופן אוטומטי, ומחלצים רק את הנתונים הרלוונטיים לקבלת החלטות. כך אינני צריך לקרוא כל שורה בעצמי והמודל נחשף רק למידע שבאמת רלוונטי.

אז מה אני כן קורא?
בעיקר מאמרים ומחקרים כמותיים שמציגים אנומליות, תובנות חדשות ושיטות שעשויות לייצר יתרון סטטיסטי

ומה לגבי דו"חות כספיים?
דו"חות כספיים ודו"חות נוספים שאני קורא הם יותר לעניין אישי,
תיקוף רעיונות, או בחינה של רעיונות חדשים, בסופו של דבר זו עדיין השקעה בשוק ההון ויש את האהבה למקצוע.

19/11/2025

איך חושבים כמו משקיע אלגוריתמי ומה ההבדל מגישות אחרות?
לפני שאכנס לעומק של שיטת ההשקעה האלגוריתמית, חשוב לי לשים את הדברים בתוך תמונה רחבה.
בעולם ההשקעות קיימות לא מעט גישות, וחלקן מצליחות.
משקיעי ערך, לדוגמה, עושים עבודה מרשימה:
הם קוראים דו"חות, מנתחים תזרים, משוחחים עם הנהלות, מבינים את הדינמיקה בענף ומחפשים חברות שמתומחרות מתחת לשווי הכלכלי שלהן.
זו גישה שמבוססת על עומק, התמדה ומיומנות אנליטית גבוהה, והיא בהחלט עובדת.
יש גם גישות מקרו, מומחים בהתנהגות שוק, ומשקיעים שמחזיקים תיק מפוזר מאוד ומסתפקים בביצועי השוק.
כולן לגיטימיות, וכולן יכולות להצליח.
הגישה שלי היא גישה אלגוריתמית, והיא אקטיבית לכל דבר.
בפוסטים הקודמים דיברתי על כך שבתיקים מצומצמים יש לעיתים פוטנציאל תשואה גבוה יותר לצד סיכון גבוה יותר.
כאן האלגוריתמיקה נכנסת לתמונה:
היא מאפשרת לבצע סינון רציונלי מתוך מאות מניות, לזהות דפוסי התנהגות ולהחליט מי מתאימה לתיק ומי לא.
במקום להתאהב בסיפור של חברה, האלגוריתם "מתאהב" בנתונים.
זו לא גישה שסותרת את הגישה של משקיעי הערך, אלא כלי אחר לגמרי להשגת מטרה דומה:
למצוא הזדמנויות לפני שהשוק מגיב.
במהות, הגישה האלגוריתמית משלבת:
• ניתוח סיכונים ברמת המניה, או המכשיר הפיננסי שמשתמשים, וברמת התיק
• זיהוי התנהגות ולא רק סיפורים
• בניית מודלים שמאתרים פער בין מידע חדש למחיר
• גיוון חכם שמתבסס על מתאם וסטטיסטיקה ולא על תחושת בטן
כך נוצר תיק שהוא אולי צר יותר מתיק מדדי, אבל מגוון בצורה יעילה יותר ומנוהל לפי עקרונות מתמטיים ולא אמוציונליים.
הרעיון המרכזי פשוט:
האלגוריתמיקה לא מחליפה חשיבה אקטיבית, היא מחדדת אותה.
היא לוקחת את האקטיביות ומעבירה אותה למקום יציב יותר, מדויק יותר ומבוסס נתונים.

11/11/2025

איך יודעים אם תיק ההשקעות שלנו באמת מגוון?
פשוט: אם יש בו מניה אחת - אין פיזור.
אבל איך בוחרים את המנייה השנייה, השלישית והשמינית בצורה נכונה?
בשלב הראשון מסננים את המניות שמעניינות אותנו לפי יחס תשואה/סיכון.
בשלב השני בודקים את התנהגות המשותפת ביניהן, קורלציה.
האם המניות עולות ויורודות ביחד בהתאמה (קורלציה גבוהה)?
או שההתנגות שלהן בלתי תלויה (קורלציה נמוכה)
קורלציה נמוכה בין מניות היא מבורכת, וקורלציה שלילית?
עוד יותר מעניינת, כי שם מתחילים לדבר על גידור.
כשמרכיבים תיק עם מספר מניות, נהוג לבחון את מטריצת ה־Covariance
כדי להבין איך הנכסים מתנהגים יחד, הן בתקופות עליות והן בתקופות ירידות.

המטרה: לוודא שהשילוב בין המניות באמת מוריד סיכון ולא רק נראה "מגוון" על הנייר.
עכשיו איך אפשר לדעת מה הספים של הקורלציות הרלוונטיות?
כמה מניות להכניס? (ניתן להתסכל על מטריצת הcovaricance ולראות מה השונות המשוקללת של התיק ולראות אם היא מתואמת עם רמת הסיכון שלך כמשקיע)
מאחר ומרבית האנשים לא בהכרח זוכרים מזה מטריצת covariance, אני ארשום כלל אצבע שיעזור לכם להחליט כמה מניות זה “מספיק”?

למשקיע שאינו חובב משוואות התשובה היא שלרוב, 8 מניות הן בסיס טוב לפיזור למשקיע הפרטי, הוספה של מניות מעבר יכולה להגדיל את הפיזור אבל התוספת היא מתחילה להיות שולית.
רק זכרו:
8 מניות מאותו עולם ≠ פיזור.
8 מניות שבבים ≠ פיזור, זה פשוט תיק שבבים.
8 מניות קוונטום ≠ פיזור, זה תיק קוונטום.
פיזור אמיתי הוא שילוב בין עולמות(סקטורים) שונים:
תשתיות, אנרגיה, נדל"ן, חומרי בסיס, פיננסים, טכנולוגיה, צריכה מחזורית, בריאות ועוד..

03/11/2025

למה לעיתים קל יותר להשיג תשואות גבוהות דווקא עם מספר מצומצם של מניות?

לכל משקיע, בין אם הוא מנהל קרן, ובין אם הוא מנהל רק את התיק האישי שלו, יש תמיד “כוכבת תיק” שמביאה תשואה מרשימה במיוחד, ולצידה לרוב גם מניה אחת שמחרבת את התוצאות.
המשותף לשתיהן? סיכון.

ל״סיכון״ יש מוניטין שלילי, אבל הוא גם המנוע שמייצר תשואה.
אם בכל שנה היינו משקיעים רק ב־5 המניות הטובות ביותר בתיק, סביר שהתשואה הייתה תלת־ספרתית או דו ספרתי גבוהה מאוד.
אבל כאן נכנס ניהול הסיכונים.

אז למה לא לבחור רק מניה אחת?
השקעה במניה יחידה יכולה להביא לתשואה יוצאת דופן, אך גם למחיקה כואבת של ההון. פיזור בין מספר מניות מפחית סיכון, אך בו-זמנית מפחית גם את פוטנציאל התשואה. כמעט בלתי אפשרי לזהות מראש את “מניית השנה”, וגם אם צדקתם בניתוח, אירוע בלתי צפוי כמו מגפה, מלחמה או משבר אשראי יכול לנפץ את ההשקעה ביום אחד.

לכן, הגישה הנכונה לרוב המשקיעים:
מספר מצומצם של מניות מספק איזון חכם בין סיכון לתשואה.

תיק של עשרות או מאות מניות מתנהג בפועל כמו המדד, ולכן מתקשה לייצר אלפא, תשואה עודפת, אמיתית. תיק ממוקד יותר מגדיל את פוטנציאל התשואה, אך גם את הסיכון. זה Trade-Off מובנה.

ואז מגיעה השאלה המתבקשת:
אז איך בוחרים אילו מניות להכניס לתיק?

במודל תיאורטי פשוט:
מדרגים את המניות הרלוונטיות מהטובה לגרועה ביותר לפי יחס תשואה/סיכון:
המניה הראשונה שתרכשו = היחס הטוב ביותר.
אחריה השנייה, השלישית, וכן הלאה.

כמובן, מיד עולות שאלות טבעיות:
• איך מחשבים נכון את יחס התשואה/סיכון?
• כמה מניות מומלץ להחזיק כדי למצוא איזון אופטימלי?
• איך נכון לחלק את ההשקעה בין המניות?

כל אלה שאלות מצוינות ואעמיק בהן בפוסטים הבאים.

* יחס תשואה/סיכון הוא עולם ומלואו, אך בפשטות: כל השקעה כוללת פוטנציאל לרווח ולהפסד. ככל שהתוחלת (הממוצע החזוי) גבוהה יותר, ההשקעה איכותית יותר.

26/10/2025

לפני שאצלול להסביר על המתודולוגיה של השקעה אלגוריתמית,
רציתי לשתף בכמה פוסטים רעיוניים על תפיסת ההשקעה שלי, ולמה בעיניי, השקעה אקטיבית עדיפה על השקעה פסיבית.
אחרי שאבסס את הגישה הזו, אעמיק בהמשך בהיבט האלגוריתמי של ניהול השקעות.

השקעה אקטיבית מול פסיבית
נתחיל בזה שאין דבר כזה "השקעה פסיבית”.
כשמדברים על ״השקעה פאסיבית״ מדובר למעשה בהשקעה אקטיבית במיוחד, שבה קבלת ההחלטות מבוצעת לפי אלגוריתם קבוע מראש.
האלגוריתם הזה לרוב מעדכן סל מניות כל רבעון ומניח שהשוק יתנהל לפי דפוסים מסוימים.
״הפאסיביות״ בהשקעה הפאסיבית באה לידי ביטוי בעובדה שהמשקיע לא יכול להשפיע על החברה, להוסיף ערך לחברה שאת מניותיה הוא מחזיק, או למכור לפי ראות עיניו.
למעשה המשקיע הופך שקוף לחלוטין בכל מה שנוגע לקשר בין המשקיע לחברה.
לעומת זאת, בהשקעה אקטיבית המשקיע בוחן לעומק כל נכס שהוא עומד לרכוש ובודק האם הפעילות העסקית של החברה חיובית וצומחת.
המשקיע האקטיבי שומר על נכסים שמניבים תוצאות ומפסיק להחזיק חברות שאינן עומדות בציפיותיו. הוא מחזיק מספר מוגבל של מניות, לרוב עשרות מניות ולפעמים מסתפק ב 10–12 מניות בלבד, כדי למקסם תשואה תוך ניהול הסיכונים ושליטה טובים יותר בהשקעה.
אני בוחר להיות משקיע משפיע (אקטיבי) ולא משקיע שקוף (פאסיבי).
בפוסט הבא אדבר על היתרונות והחסרונות של החזקה מועטה של מניות על ידי משקיע אקטיבי.

23/10/2025

אין ספק שאני לא טיפוס של רשתות חברתיות, לפחות לא לפרסום תוכן.
אבל לאחרונה חבר וגם קולגה שלי אמר לי בצורה הכי ישירה וחברית:
"אחי, אף אחד לא מכיר אותך, ואף אחד לא מבין על מה לעזאזל אתה מדבר. תכתוב פוסטים על ההשקעות שלך שאנשים יבינו את הסגנון שלך, אני בטוח שהם יתלהבו."
אז אני מתחיל. הנה קצת על השיטה שלי להשקיע, באופן אלגוריתמי:
מה זה אומר? אני לא קורא סקירות חברות, לא מתייעץ עם מנכ"לים, ולא תמיד יודע מה החברה מרוויחה או עושה. אז איך אני מחליט במה להשקיע? כמה להשקיע? האם לעשות long או short?
בפשטות: בשוק ההון היום רוב ההשקעות הן פסיביות, אנשים קטנים ומוסדיים יחד יוצרים זרם ענק של מסחר פסיבי. מטרת המודלים המתמטיים שאני בונה היא לזהות תבניות בזמן אמת, כאשר השוק אינו מגיב לפרסומים או חדשות, אז אני מגיב קודם בהתאם. המרווח הזה מאפשר לי לבצע רכישות ומכירות לפני שהשוק חוזר לשיווי משקל, ולייצר תשואה אקטיבית אלטרנטיבית על פני השוק הפסיבי.
הפוקוס שלי: ליצור מודל מתמטי שמנטר מידע חדש, מזהה הזדמנויות כשהשוק עוד "לא מגיב", וממקסם ערך עבור המשקיעים.
המשך יבוא - בפוסט הבא אראה תמונה רחבה יותר על איך זה עובד.

20/07/2025

כשמסתכלים על הביצועים המרשימים של השוק המקומי ב-2024 (ת"א 125 עלה ב-27%) ובחציון הראשון של 2025 (תשואה של כ-24%), קשה לזכור את הדרמה בשוק המקומי שהייתה באוקטובר 2023.
גם נושא המכסים כבר מתחיל להיראות רחוק מאיתנו.
אבל יש שאלה שתמיד עולה – איך לעזאזל חברות הביטוח מצליחות להיות רווחיות בתקופת מלחמה, כאשר כל הנזקים הצפויים (ציוד, רכבים ובתים) מכבידים על שווי המניות שלהן?
למי שסוחר באופציות או מגדר בשוק ההון, זה לא סוד, הפרמיה בשוק על ביטוח היא כבדת משקל.
ביטוח, בסופו של דבר, הוא מוצר הפסדי ללקוחות: הפרמיה שמשלמים גבוהה מהמענק שמתקבל במקרה של תביעה, ויש אינספור סייגים שמקשים על קבלת התקבול.
במהלך מלחמה, כאשר יש פחות תאונות דרכים, פחות פריצות וגניבות, נוצר מצב שבו למעשה חברות הביטוח משלמות פחות. מה גם שבמקרים של הרס רכבים ומבנים, החובה לשפות את הלקוחות חלה לרוב על המדינה.
מצורף סרטון הומוריסטי שמסביר את המוטיבציה להקים חברת ביטוח. שווה צפייה!

08/06/2025

אפקט היד הנעלמה – השפעת המעורבות המדינית על הכלכלה.

כאשר אנו בוחנים את ביצועי השווקים השונים, עולה השאלה: האם מעורבות מדינית ופוליטית מטיבה עם הכלכלה או שמא פוגעת בה?

לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמשק הישראלי מציב דוגמה מרשימה לעמידות כלכלית, גם תחת אתגרים ביטחוניים גדולים. דירוג האשראי של ישראל, למרות הירידה אשתקד, משקף יציבות רבה יותר ממה שציפו, במיוחד לאור המצב הביטחוני. התשואה שהמשק הישראלי מצליח להניב, גם במהלך מלחמה מתמשכת, מעידה על חוסן מוסדי וחדשנות שמביאה לתשואה.

עם זאת, יש עדיין סיכון. המשכות המלחמה ואי הודאות סביבה מציבים אתגרים משמעותיים להמשך הדרך, אך נכון להיום המשק המקומי מציג יציבות רבה יותר ממה שחזו.

המשמעות היא שאף על פי שהמצב הביטחוני קשה, יש עדיין הזדמנויות ארוכות טווח בכלכלה הישראלית, גם כשיש חוסר ודאות זמני.

ולגבי "היד הנעלמה" – האם המעורבות של טראמפ בשינוי מבנה הביקושים וההיצע מזיקה לכלכלה? האם אנחנו בישראל, עם התעסקות מצומצמת יותר בהסכמים כלכליים ובסחר, מיישמים סוג של שוק חופשי שמטיב עם הכלכלה?

את התשובות לשאלות האלה נוכל לדעת רק בדיעבד.