26/10/2025
מעקב "7 ימים" / המחקר שחושף את ממדי המצוקה הנפשית של שורדי הנובה | המלחמה הגיעה לסיומה, אבל שורדי הנובה מעולם לא באמת עזבו את המסיבה שממנה נמלטו ב–7 באוקטובר. בזמן שגורמים מטפלים - כמו עמותת "לב בטוח" שמטפלת בכאלף שורדים - מדווחים על זינוק חד במספר הפונים לעזרה בחודש האחרון, המחקר המקיף בנושא חושף עכשיו נתונים מטרידים: 55 אחוזים מהשורדים סובלים מפוסט־טראומה חריפה, ואפילו אפקט ההגנה שהיה לסמים פסיכדליים נשחק ונעלם.
מעיין די ששרדה את הנובה מספרת: "במשך שנתיים אמרתי 'אנחנו עדיין במלחמה, יש חטופים בעזה, רק ביום שאחרי אפשר יהיה באמת להתחיל להחלים'. אולי זה היה המגן שלי ושל אחרים. במצב הישרדותי אין זמן לחשוב. עכשיו, ביום שאחרי, כשאין את המלחמה להסתתר מאחוריה, הכל מאוד צף ונוכח. את פוגשת את השדים שלך, את הדברים שקברת עמוק. הרבה שורדים מרגישים שנשארנו מאחור. יש לי תחושה, וזה דבר קשה להגיד, שהמקרה של רועי לא יהיה המקרה האחרון. שמעתי הרבה שורדים שאומרים 'הבנתי אותו'".
פרופ' רואי אדמון, מומחה טראומה וראש המגמה לנוירופסיכולוגיה קלינית: "התגובה לטראומה היא דבר דינמי, אבל לאורך זמן יש כמה דפוסים מרכזיים של תגובה לטראומה, מאז ומעולם ובכל מקום: 60 אחוז הם מה שנקרא 'עמידים', אנשים שיש להם מעט סימפטומים או בכלל לא; 20־25 אחוזים מהאנשים 'פגיעים', יש להם סימפטומים של פוסט־טראומה, אפילו גבוהים, אבל הם מחלימים עם הזמן; ועוד 15 אחוזים של אנשים שמועדים להתפתחות של פוסט־ טראומה.
אצל שורדי הנובה קיבלנו את אותם דפוסים, אבל החלוקה שונה מאוד, כמעט הפוכה: במקום 60 אחוזי עמידות, מצאנו רק 25 אחוזים; במקום 20 אחוזים של 'פגיעות' מצאנו יותר מ־50 אחוזים; במקום 15 אחוזים של אנשים מועדים, היו למעלה מ־20 אחוזים. אלה מספרים מטורפים. כחוקר אני אני מסתכל על זה ונדהם. כישראלי אני עצוב. אלפי צעירים שלא מצליחים לצאת מהטראומה, סובלים מסיוטים, קשיי ריכוז, לא עובדים, צורכים המון סמים - אנחנו רואים עלייה בשימוש, סובלים מבעיות שינה קשות ועוד".
גורם סיכון משמעותי שזיהו החוקרים הוא מגדר. אדמון קובע: "גורם הסיכון הכי משמעותי לפתח פוסט־טראומה הוא להיות אישה. הנתונים מראים את זה באופן חד־משמעי. אפשר להסביר את זה בכך שנשים יותר רגישות, אבל אני מציע הסבר אלטרנטיבי: לגברים קשה יותר להגיד שקשה להם. גבר ישתה, ישתמש בסמים. ברמת הסטטיסטיקה של האוכלוסייה, אני רואה הרבה פוסט־ טראומה אצל נשים, והרבה שימוש בחומרים אצל גברים. זה עניין תרבותי שמטה את התוצאות, ועדיין - כשאתה מסתכל על הנתונים, להיות אישה מגדיל מאוד את הסיכון".
פרופ' רועי סלומון, חוקר פסיכדליה וראש המעבדה לחקר המודעות והעצמי במחלקה למדעי הקוגניציה: "55 האחוזים הם אלה שעברו את הסף הקליני. אבל המון אנשים - להערכתי זה מוסיף עוד 20 אחוזים - שלא עונים לכל ההגדרות הקליניות, סובלים מסימפטום אחד פחות - החיים שלהם זוועה, הם אולי מתפקדים חלקית אבל סובלים מכל רגע - והם לא ברשימה. כל אחד מאיתנו מכיר כאלה. אני מניח שהם מהווים עוד 20 אחוזים כמו כלום. גם לא זכאים, וגם הציפייה מהם היא 'יאללה, תתאפסו על עצמכם. תחזרו לחיים'. אנחנו ניבחן ביכולת שלנו להחזיק את האנשים האלה בחמלה, לעזור להם"
https://bit.ly/49kT8rb
דרור פויר | צילום: עידו דרבי
